להתראות לך אדוני השטן...

צעקות מהדהדות בראשי

טיפות הגשם הקפוא מכניעות את עיניי

החרב נחה לה בנדן שמחובר אל כתפי

הנה אני שולף אותה כדי להכניע את יריביי ולהגן על חיי

בעוצמה אני רץ ומאחוריי עדר של שדי הגהנום

נשמות אכזריות שעליהן אף אחד לא רוצה לחלום

עוד צעקה אדירה ומחרישת אוזניים נשמעת

ואז גופה חסרת חיים אפיים צונחת

אין רחמים במלחמת העולמות

רק כמה רגעי של שקט בין המערכות

האדרנלין זורם בדם במהירות רבה וחושייך מתחדדים

לפתע אתה חומק מלהב הגרזן שהייתה מכוונת אל הפנים

השריון המתכתי גם הוא לא מגן על חסרי המורל

כי אותם  נרדוף ונשמיד  ולעולם לא נחדל

עוד צעקה אחת שמלווה בעוד המון אחרות

הגופות החמות על השלג כטיפות השלג צונחות

והשלג כבר אינו לבן אלא  הולך ומאדים

באור הירח המלא הדם נראה שחור והזה אותי מדהים

כי נלחמתי למען חורבן ולמען תקווה

ורק אני נשארתי שבוי בליבה של הרדיפה

כי המלחמות הפכו דבר כה שכיח

ריח הגופות הרקובות שעולה בראותי כבר אינו כזה מסריח

טעם המוות נעשה מתוק מדבש

וכאשר אווירת קרב נרקמת אני ממש נרגש

התכופפות, כריעה גלגול דקירה בבטן

הגופה צונחת וחרבי חוזרת אל הנדן

כנראה שזה היה מוקדם מידי להחזיר את חרבי

כי ברגע של חוסר ריכוז אחד חנית חדרה את לבי

חוד החנית יוצא מן החזה ואיתו נהרות של דם

אני צונח על ברכי מרגיש את קור השלג על פני ונרדם

הכאב היה כה צורב אך למרות זאת כה מתוק

כי עכשיו השתחררתי משבועתי ללוציפר השמוק!