יצירות אחרונות
אַהֲבָה מֵעַל עֵמֶק יִזְרְעֶאל🌹🌹🌹 (0 תגובות)
שמואל כהן /שירים -16/10/2026 04:26
לא נעדר מביתי (0 תגובות)
דני זכריה /שירים -16/10/2026 02:44
נֹחַ וְלֵיצָנֵי הַדּוֹרנֹחַ וְלֵיצָנֵי הַדּוֹר (1 תגובות)
אהובה קליין /שירים -16/10/2026 00:00
לחיי הספינות שבדרך (2 תגובות)
גלי צבי-ויס /פוסטים -15/10/2026 21:33
שיר השבוע - בין הילד לאדם (2 תגובות)
מרים /שירים -15/10/2026 21:32
יש לה ויש לה (3 תגובות)
ZR /שירים -15/10/2026 19:46
אוקטובר 1973-2026 (4 תגובות)
יצחק אור /שירים -15/10/2026 13:39
פסיכולוגיה ורוחניות (2 תגובות)
ארווין קליין /הודעות -15/10/2026 11:34
מנופים (11 תגובות)
רונית וקסמן /שירים -15/10/2026 10:25
סיפורים
מאז ומתמיד [גסרה בעברית ל-'Since Ever']רעם חזק מפלס את דרכו בשקט הלילה. מעיר ילדה קטנה, שהלכה לישון לא מזמן. יושבת במיטתה, בפינה, מחבקת את הדובי שהיה שם מאז ומתמיד. לא רוצה ללכת לישון, מפחדת מהסיוט שתמיד חוזר. לא על המפלצת שבארון, או זאת שמתחת למיטה, אלא חלום אחר, לא ברור, משונה... היא היתה רגילה שהוריה תמיד שם. עושים הכל בשבילה, מחבקים, אוהבים. תמיד שם. ומי היה מאמין, שהסיוט הכי גדול שלה, הוא שמגיע עוד חבר למשפחה. אח קטן, פגיע, לא מזיק. מישהו שכולם אוהבים, במיוחד ההורים. מישהו שזקוק להשגחה תמידית, ואין זמן לשום דבר אחר. והוריה שוכחים. שוכחים שעדיין יש להם ילדה קטנה, עם דובי שהיה שם מאז ומתמיד, ונלקח בכדי לתת לאחיה הקטן. ובאמצע הסיוט, רעם חזק מפלס את דרכו בשקט הלילה. מעיר ילדה קטנה, שהלכה לישון לא מזמן. הלכה לישון בתקווה לחלום, חלום רגיל, והתעוררה מתוך סיוט. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |