יצירות אחרונות
אחד מי יודע / 2 / (0 תגובות)
רבקה ירון /שירים -27/07/2026 12:54
שִׁיר מְחַפֵּשׂ בַּיִת (0 תגובות)
אלפי /שירים -27/07/2026 12:45
ברומו של עולם (3 תגובות)
דינה קגן /הודעות -27/07/2026 09:21
בבוקר יום קיצי (3 תגובות)
דני זכריה /שירים -27/07/2026 06:36
לָטִינוֹ 🌻🌹🌻 (5 תגובות)
שמואל כהן /שירים -27/07/2026 05:32
םריחת הדובדבן - פרק עשרים ואחד (5 תגובות)
בבר 1 /סיפורים -27/07/2026 00:23
הריון ברבעון (5 תגובות)
jakuper /סיפורים -26/07/2026 17:02
בריאת העץ אובות (7 תגובות)
אריק חבי"ף /סיפורים -26/07/2026 15:11
אנחנו כותבים שירים (16 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -26/07/2026 13:51
סיפורים
מאז ומתמיד [גסרה בעברית ל-'Since Ever']רעם חזק מפלס את דרכו בשקט הלילה. מעיר ילדה קטנה, שהלכה לישון לא מזמן. יושבת במיטתה, בפינה, מחבקת את הדובי שהיה שם מאז ומתמיד. לא רוצה ללכת לישון, מפחדת מהסיוט שתמיד חוזר. לא על המפלצת שבארון, או זאת שמתחת למיטה, אלא חלום אחר, לא ברור, משונה... היא היתה רגילה שהוריה תמיד שם. עושים הכל בשבילה, מחבקים, אוהבים. תמיד שם. ומי היה מאמין, שהסיוט הכי גדול שלה, הוא שמגיע עוד חבר למשפחה. אח קטן, פגיע, לא מזיק. מישהו שכולם אוהבים, במיוחד ההורים. מישהו שזקוק להשגחה תמידית, ואין זמן לשום דבר אחר. והוריה שוכחים. שוכחים שעדיין יש להם ילדה קטנה, עם דובי שהיה שם מאז ומתמיד, ונלקח בכדי לתת לאחיה הקטן. ובאמצע הסיוט, רעם חזק מפלס את דרכו בשקט הלילה. מעיר ילדה קטנה, שהלכה לישון לא מזמן. הלכה לישון בתקווה לחלום, חלום רגיל, והתעוררה מתוך סיוט. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |