אודה לסאטיר

מתהולל מידי ערב,

סאטיר חצוף, נוטף מילות צוף

עם חבורת נימפות בעלות קול ערב.

האחת לוטפת לזקנו,

האחרת  לקרניו,

אחרות חומדות קנקנו,

כולן תאווה לעיניו.

חומדן הסאטיר ההולל,

יתאוו לכולן עד כלות,

מידי ערב, בלשון חלקלקות

יפתה ליצועו אחת הנימפות.

למרגלות פלג מים בקרחת יער

ששות נימפות אלי קרב,

על ליבו של הסאטיר ההולל והבער ,

מי תזכה בו הליל וליצועו תקרב?

למרגלות פלג מים בקרחת יער

מידי ליל, עת הלבנה ממעל,

בחלציו של הבער ייהום הסער,

נימפה תשככו מעט עד שמש תעל.

למרגלות פלג מים בקרחת יער

משוררות נימפות לאחותן,

שירתן ערבה לאוזנו של הבער

המתענג עליה וליבו איתן....