שירים

קדושת החג

 
כשכינה היורדת לקדש,
פורשת זרועותיה עמוסת חיבוקים.
אפופה בהילת חישוקי זוהרה,
כתפילה שמילותיה מתנגנות, בצלילן המוכר.
קולות הערב, צבעיו, ניחוחות תבשיליו,
כלואים מאחורי חלונות ובתים מוארים.
הרוח  בלובן  משק כנפיה, מפזזת מדושנת עונג,
בהונות, מטופפות בשתיקתן על מדרכות,
קדושת החג עוטה אדרת גלימתה,
שולטה, נוסכת בכל.

תגובות