יצירות אחרונות
אֵין כְּמוֹ הָאַהֲבָה (10 תגובות)
אביה /שירים -23/12/2024 12:40
השירים העדינים שאת כותבת. להמשך במת הדיון של נורית (4 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -23/12/2024 11:06
עודי רואה אותו / בית קולנוע ילדותי (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -23/12/2024 04:21
כָּמוֹנִי, / בְּשׁוּלֵי בָמַת הַדִּיּוּן, זלדה, שִׁירָה. (14 תגובות)
רבקה ירון /שירים -22/12/2024 23:24
דִּמְיוֹן וּמְצִיאוּת🌹🌹🌹 (13 תגובות)
שמואל כהן /שירים -22/12/2024 22:55
הכתיבה כרכבת הרים / לבמת הדיון של נורית (11 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -22/12/2024 20:47
שירים
תרפיה ליליתבלילות מחוסרי שינה בהם הלבנה במלואה אני יוצא אל מרפסת כי להאזין לעוד כאב של נשמה מטורפת מידי ירח מלא הן מדירות את שנתי על מנת שנוכל לדבר על מה קורה אחרי המוות ולפעמים על משהו אחר השיחה תמיד מתחילה בדמעות שמעיניהן אינני יכול למחות ולכן אני מתיישב על כיסא ליד אורו של נר ומאזין למכאובי הרוחות ולטרגדיות המתים לפעמים לוקח גיטרה ופורט על מיתר להזכיר לאותן הנשמות משהו שכבר נגמר זה תמיד מעודד אותן ,הן מתקרבות אל החיים רובנו חושבים שאין צרות לאנשים מתים אבל אני שמתקשר איתן מידי כמה לילות יודע את מכאובן של מרבית הנשמות את שמותיהם הפרטים איני זוכר מכיוון שהן באות לשיחה אחת ולא יותר שמי כנראה הולך לפני גם בעולם שמעבר הרי נשמות רבות באות לבקר אותי מן השקיעה עד הבוקר סיפור כואב אני זוכר ובחיים לא אשכח אודות נשמה שנאנסה ע"י אח באכזריות הוא הכה עוד עד זוב דם ממש חיה אכזרית ששוכנת בגוף אדם לאחר ביצוע מעשה הזדון לפתע חמלה עטפה אותו כי במו ידיו החליט לשסף את גרונו אותה נשמה אינה יודעת האם עשה זאת מפחדנות או אולי כעונש על מעשהו ביקש למות אני יוצא בלילות אל המרפסת ומסתכל על השמיים הן עומדות מולי ברבבותיהן ולכולן מבט עצוב בעיניים ולכולן אני אשמע עד שיכחילו השמיים השמש עולה הגיע זמנם של החיים לקום וזהו זמן של המתים לשכב לעוד נמנום "בוקר מנוחה לכן נשמות בוכיות ניפגש בעוד מולד ירח, בעוד כמה לילות"
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |