חזרה ליצירות
שירים

ההלוויה

רועי אהרוני | (18/07/2009 22:37) | 84 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
כאן, תחת השמיים האפלים,
שכבו כל כוכביהם זה מכבר,
לקול פריטת עוגב וחמת חלילים,
חברי הדמיוני באדמה נקבר.
 
קני הסוף מלחששים שיר נכאים,
הנחל כדמעות על לחי אלמנה,
וגחלילית חיוורת מעמקי הבכאים,
תבכה את לכתה של חברות אביונה.
 
ואני אעמוד דומם על יד הקבר,
אך לא אתלווה אל קהל הבוכים,
אנכי קרוע החולצה, כרות האבר,
יודע כי אין גוויה בינות התכריכים.
 
בלאט צפים זכרונות שטופי שמש,
של הליכה קדושה במקומות נעלים,
ונדמה כמו היה זה רק ליל אמש,
עת הארנו בשירנו בתים אפלים.
 
אך ריחו הענוג של הזיכרון החד,
מתחלף בסרחונם של קורבנותיי,
שהקרבתי בעבורו על מזבחי האחד,
על המזבח שבניתי בעמל שנותיי.
 
בעבור צל חולף, בעבור אבק פורח,
כלאתי את נפשי הקטנה במצודה
בה ראה הדמיוני רק מלון-אורח,
בעבורו עקדתי עלי מזבח נפשי היחידה.
 
אך אינני בוכה עלי הגומחה,
לא תזל דמעתי כטל הבוקר,
כי עתה אני מבין שדמותו זחוחה,
ועומד אני נכלם כי נשברה השוקת.
 
חלומות שקריים נכלאים ברשת אינדיאנית,
אשליות מתפוגגות עלי חיוך של שמחה.
תודה לך, תודה שלהלוויתך הביאתני,
אינך קיים- וכי איך אבכה על לכתך?

תגובות

חזרה ליצירות