דִּיגִי דִּיגִי דִּגְדּוּגָּם

הִפְרִיעָה רִיעָה לְכֻלָּם.

כְּשֶׁשָּׁטְפָה אֶת הָרִצְפָּה

הִשְׁפְּרִיצָה מַיִם עַד חֵיפָה.

כְּשֶׁרָחֲצָה אֶת הַכֵּלִים

נִרְטְבוּ כָּל הַיְלָדִים.

כְּשֶׁנִּקְּתָה אֶת הַחַלּוֹן

הַתַּרְסִיס הִגִּיעַ עַד חוֹלוֹן.

כְּשֶׁאִבְּקָה אֶת הַמַּדָּף

דִּגְדְּגָה לָהֶם תַ'אַף.

כְּשֶׁבִּשְּׁלָה מָרָק טָעִים

כָּל הַבַּיִת נִתְמַלֵּא אֵדִים.

אָמְרוּ כֻּלָּם אָז פֶּה אֶחָד:

דִּיגִי דִּיגִי דִּגְדּוּגָּם

דַּי, נִמְאַסְתְּ פֹּה עַל כֻּלָּם!

דִּיגִי דִּיגִי נֶעֶלְבָה

נִגְּבָה יָדַיִם וְעָזְבָה.

לֹא עָבְרוּ יוֹם אוֹ יוֹמַיִם

כֻּלָּם שָׁפְכוּ דְּמָעוֹת כְּמַיִם:

אֵין מָרָק,

הַבַּיִת מְאֻבָּק,

הָאַף לֹא מְדַגְדֵּג,

הַחַלּוֹן לֹא בּוֹהֵק...

יָשְׁבוּ כֻּלָּם נִסְּחוּ מִבְרָק:

דִּיגִי דִּיגִי יְקָרָה

בּוֹאִי נָא בַּחֲזָרָה,

רוֹצִים אוֹתָךְ, מִתְגַּעְגְּעִים –

מֵאִתָּנוּ הָאוֹהֲבִים.

לְאַחַר יוֹם אוֹ יוֹמַיִם

דִּיגִי הִגִּיעָה בַּצָּהֳרַיִם.

הִתְחַבְּקוּ כֻּלָּם, מָחוּ דְּמָעוֹת:

אֵין כָּזֹאת דִגְדּוּגָם

בְּכָל הָעוֹלָמוֹת.

© שִׁבֹּלֶת בָּרָזָנִי