דרך האופי מס. 21 חיפה

גדל להנאתי בשדרה הפרחים
מנפק את הדבורים בצוף המשובח
מגדר סביבי את תחום איזורי
אך תמיד יש דובים שמנסים לתקוף
מבין את שפתם של החרקים ומנסה לחקותם
די קשה אבל מסתדר, תרבות שונה
לעיתים שמגיע הלילה ישן אני בתוך הפרח
שיצרתי לעצמי
כך עוברות להם השנים  גדל אני לתוך עצמי
והחינוך שהסביבה מעניקה לי אני מעריץ
ובנתיים הגיע החורף הקר
העננים מכסים והאושר ירד
השמשיות משמשות כמטריות
ואני כמו סרטן מתכנס בשריון המגן
ולא נותן לאף אחד להכנס
 הערוגה נמחקה וכך גם האופי
הדבורים נשלטות ע"י העננים
והדובים ישנים
מחכה לאביב שיגיע אבל יש עוד זמן
דווקא השנה מתאבל אני על החורף שנוצר
מצב מוזר...
כבר חלפו השנים ואני עדיין נודד ומפחד מהחורפים
החינוך נעלם ואני מרגיש עכשיו כה קטן
ההפרח טורף שאני מתקרב
הדבורים יודעים את הסיבה ולא מוכנים לתת לי גב
"תתמודד לבד או שאל תקטר"
קיץ עכשיו תהנה
אבל הכנף נשברה ואני על כף המאזניים
ועמוד השדרה נשבר וכך גם האופי
אז אני גדל בתוך האופי של עצמי
כל זה אני כותב
ברחוב
דרך האופי 21 חיפה
21 חורפים ופחדים