בלאגן
אי סדר מטורף
הפוך הכל על הריצפה
האבן מתפרקת מהקיר
חוטי ברזל
בטון
כל הספרים על השטיח
בגדים מלוכלכים
ופיצוחים
ואוכל שעבש
וצמחים קדושים שהתייבשו
מפוררים
צריך להפרידם מגרעינים
ומהחלקים הלא טובים
ולשמור את האבקה
בשקית נפרדת
פאות צבעוניות
ארגזים שלמים פתאום אני רואה
על מה היא מבזבזת את הכסף?
ומישהי שמנה מאוד
שמזמן הייתה גננת
מבקשת לראות
את הפיאה האדומה
אני מביא לה
ופתאום היצר הו היצר
הוא חזק
ועדיין לא עישנתי
אז קודם לעשן
והפנטזיה
אני מריץ כמה סרטים בראש
מוצא מיד ת'סרט שהכי מתאים לי
הסרט שאני הכי רוצה
זה שהכי פחות ריאלי
הדמיון הכי רחוק
אליו יכלתי להגיע
וזה יהיה חזק, מהר
בלי פוצי מוצי ורכות
ממש צורך אובססיבי לאונן
שיגמר
שירגע היצר
ממש כמו צורך לגרד
או שגירוד זה מה שזה בעצם?
זה באמת נראה לי כמו תסמין של מחלה
הדופק, אין לי דופק
הלב שלי עוד רגע יכשל
ואם אמות?
האם הכל כבר מסודר פה
לאחרי המוות
מה אני רוצה שימצאו
או מה אני חייב להעלים
האם אני יכול למות עכשיו
האם הכל מוכן
בפח הזבל הם יראו דברים שלא יתאימו
לתדמית אותה אני יוצר להם
כבר עשרים שנה
מיד באים
אני צריך עוד לעשן
מה קודם
איפה שמתי את הבאנג
הרגע הוא היה ביד
על הריצפה
מתחת לסלעים
ולמה האורות שוב כל הזמן כבים?
אני מדליק ואז נופל המתג מהקיר
איפה המיטה
אני ארצה לישון אחר כך
אזיז הכל הצידה כדי שלא אהיה עייף
איך קראו לזה?
קציצות עם שבבי טופו או משהו כזה
חסר לי משהו במוח
אולי B12
אנ'לא אוכל בשר
אני חייב לקחת ת'כדור מהמטבח
הויטמינים יעשו לי טוב
אבל אומרים חמש שנים של מצבורים בגוף
האם זה יתכן שכבר הכל נגמר?
אני אקח כדור ואחפש ת'באנג
את הפנטזיה לא לשכוח
בא לי לממשה היום
לפני שהם יבואו
והלחץ
שבאים
ובשביל מה כל זה בכלל?
כשנהנים הזמן עובר יותר מהר
בגלל זה אני מרגיש שזה נמשך לנצח
הם כבר באים
הכל צריך להיות מוכן
שלא יראו איך אני חי
להסתיר
להסוות את האמת
אני כל כך סובל
אולי למען מישהו אחר?
ונסיון סיזיפי לסדר
שכחתי איך קוראים לנשיא המדינה
קפיצי מתכת
מאיפה הם הגיעו
פתאום הכל מלא
ועוד חוטים מסוכנים
עכשיו אני רואה
הכל מלא בהם
וזה יכול להכנס לעין
אני צריך את הקצה של כל אחד קצת לעקם
שלא יקרה אסון
אני כבר לא רואה
זה שוב המתג
מכבי מפסידה
החלון סגור?
שלא יראו
מנסה לזוז לאט
צריך פה מפלסת שלג
שלא יקרה אסון
החוליות שלי בגב
הן מרעישות נורא
אני שונא שיש לי עצמות
בקושי יש מקום לנשום פה
סלילים גדולים שעשויים מתכת
אין לי מושג למה הם משמשים
ניסיון נוסף להחזיר את החשמל
זה אבא שלי
שלא התקין פה כראוי
כבר נמאס לו לשרת
את הילדים של הזונה שלו
האשה הכי טפשה בעיר
הצליחה לעבוד עליו
לגנוב את נשמתו
ואותו לכבול עד סוף ימיו
והוא רצה רק טוב
שיהיו לי זיקוקים קטנים בקיר
כי הוא אוהב אותי
אבל הוא לא התקין עם חשק
הוא התקין כי היא ציוותה עליו
ואיך היא מרעילה אותו נגדי
הוא תחת כישופה
מתחיל לשנוא אותי
והכל נופל עכשיו
זה לא מתאים פה
אני הולך לבדוק את החלון
וחוזר למתג של האור
ניסיתי לפלס לי דרך
אבל קפיץ אחד נכנס לפי, עמוק
כאב חותך, נתקע ברזל בבשרי
אני בכוח מנסה להוציאו
אך חתיכה אחת ניתקה
נשארה בתוך גרוני וזה חותך
האם אסון?
האם יהיה בסדר?
אני עוצר לבדוק את המצב הרפואי
נדמה שהמתכת מתפוררת מהרוק
או שהפכה לבייגלה
עם היד ניסיתי להוציא
הוצאתי
התעוררתי
במיטה
אהההה
אותו החדר
הכל הרבה יותר רגוע
נושם עמוק
בודק הדופק
הכל מוכר
חזרתי לחיים שלי
תרפייה של שינוי מצב
חלום של פרספקטיבה
אנחנו נלחמים כנגד
כוחות יותר גדולים
יש חוק שהיקום צועד
תמיד לקראת הכאוס
ורק קומץ יצורים קטנים
כל הזמן טרודים
בלסדר הכל בתבניות
ואז למצוא תכלית
או להחליט למצוא.
