שירים

סונטה 73 של שייקספיר - תרגום חופשי

 

עלים קמלים לא מפסיקים לרעוד.

תראי בהם ובי כניעה לסתיו.

הציפורים כבר לא ימתיקו סוד

בשיר שמח, כי ביתן נחרב.

תראי איך דמדומי היום כבים

במערב. הלילה השחור,

אחי צלמוות, נח בעמקים

שפעם שקקו חיים ואור.

תראי בי את הזוהר הרמאי

שוכב עמום באפר נעוריו.

האש שהאכילה את חיי

תאכל אותי בתיאבון כה רב.

 

תראי הכול. הסוף המתקרב

רק יחזק אהבתך בלב.

 
 
 
 
That time of year thou mayst in me behold
When yellow leaves, or none, or few, do hang
Upon those boughs which shake against the cold,
Bare ruined choirs, where late the sweet birds sang.
In me thou seest the twilight of such day
As after sunset fadeth in the west,
Which by and by black night doth take away,
Death’s second self, that seals up all in rest.
In me thou seest the glowing of such fire
That on the ashes of his youth doth lie,
As the deathbed whereon it must expire
Consumed with that which it was nourished by.
  
This thou perceiv’st, which makes thy love more strong,
 To love that well which thou must leave ere long.
 
 
 

כל הזכויות שמורות © 

תגובות