הכותב שבי

מנסה לתפוס את העט

ומתחיל לשרבט אותיות על הדף

כותב כיד הדמיון

כדרך אגב .

הכותב שבי

נזקק לתלאות היום

עוטה ארשת זועפת

או חיוך מעוטר

כמו עכשיו.

יודע שלדמיין בשיר ,

זה קו כסוף שנפרץ

בין מציאות לחלומות .

הכותב שלי אומר:

"מול רגשות מדוממים ברחשיי לב

אני דומם בתלם

של מילים מדוממות " .

©  כול הזכויות  השמורות חייט שרה

 ----------------------------------------------------------------------------------------------------