כשמלאו לי שלוש עשרה חשבתי שאני פריק, טעות של הטבע. במיוחד לאחר שהרופאים טענו שזה לא ייתכן. לא פעם שמעתי אותם בשיחות בינם לבין עצמם עוד בתחילת הטיפולים תופעה שכזאת בלתי אפשרית, לא היה לזה אח ורע בשום מקום. יתרה מזאת אפילו בספרי ההיסטוריה ברפואה העתיקה לא אוזכרה מחלה שכזאת. נדודי שינה ניחא ,בעיות שינה חמורות וכאבי ראש מלווים די מובן כשאתה לא ישן טוב. לראשונה כשזה התחיל בדיוק בגיל שלוש עשרה, לא עצמתי עין למשך יומיים,שני לילות רצופים ללא שינה. אני לא אשכח , שסיפרתי להורי , הלכנו לאחד שמבין בתופעת נדודי שינה,פסיכולוג אם תרצו לקרוא לזה כך. באותם זמנים בישראל הסתכלו על הפסיכולוגיה כעוף מוזר וילד דחוי ממשפחת רפואה הגדולה. השיחות היו חביבות עליי במיוחד, אך לאחר ארבעה ימים ללא שינה פנינו למומחים בדבר. הלכנו למרכז לבעיות שינה באיכילוב ,בשיבא תל השומר, אסף הרופא, קליניקות פרטיות ונוירולוגים מומחים ... הבנתי שהישועה לא תגיע מכאן והתשובה נמצאת אי שם במקום לא ידוע. בפנייה הראשונה שלי לרפואה המתמחה לבעיות שינה הסתכלו עליי כתימהוני. לא אשכח את המבט עם הגבה המורמת שכשפניתי לדר' יובל דוידוביץ הסברתי לו שמאז יום ההולדת שלי איני ישן וכבר עברו שבועיים. הוא התעקש ועמד על כך שהמספרים אינם נכונים ,ובטוח שישנתי ,שעצמתי את עיני לתנומות קלות ובמקרה הכי גרוע אולי לא ישנתי ארבעה ימים. אחרי שלושה לילות של אשפוז הדוקטור החל לקחת אותי ברצינות אפילו יותר מידי , היו לילות שרק אני והוא לבדינו נשארנו מנסים להבין את התופעה . הייתה לי ההרגשה שהוא מנסה להתחרות מולי מי יישבר ראשון וילך לישון, כמובן שהוא הפסיד והניגון היה חוזר. לאחר שהתרצה ראיתי אותו משתדל, מתייעץ ,מזמין מומחים עשינו את כל הבדיקות שיכלנו להעלות על הדבר ותמיד מבוי סתום. ראיתי את העצבות בעיניו ואת התסכול כאשר פנה להוריי רשמית ואמר שהוא ניסה הכול ונאלץ להרים ידיים ,כמה הדבר נשגב מבינתו ושצר לו. אט, אט הרחבנו את המעגל בארץ ובחו"ל מפרופסור בוושינגטון וכלה אצל בודהיסט במזרח הרחוק ובמיוחד לאור העובדה שכל יום שעבר ללא שינה התווספו לזה כאבי ראש וסחרחורות קלות,דבר שהכניס את אימי לפאניקת אימים, אבל היא נרגעה מהר מאוד אחרי כמה ימים,למרבה הפלא כדור קטן שנקרא אקמול היה פותר את הבעיות הקטנות של כאבי הראש ועם הזמן כבר לא הייתי זקוק לשום כדור, הגוף שלי הסתגל לדבר. שוב ושוב הייתי שומע את המשפט בכמה וריאציות "שגוף האדם הוא כמו מכונה ומכונה זקוקה לסוללה לגוף האדם ישנה סוללה קטנה מאוד שזקוקה להיטען והשינה היא המטען " "במקרה שלך, טוב,אנחנו לא עדיין לא יכולים להצביע מה פגום אבל הגוף שלך מדלג על שלב הטעינה". הגענו למסקנה ,יותר נכון אני פניתי להוריי ואמרתי להם שאני מעוניין להפסיק עם כל הטיפולים והטרטורים אחרי שנתיים כה אינטנסיביות. "המחלה" ,הבעיה שלי לא פגעה בבריאותי התקינה ואינה פוגעת בחיי היום יום שלי ושל אחרים.
עשרים שנה חלפו מאז אותו יומולדת שלוש עשרה. עם הזמן למדתי לחיות את התופעה ולקבל אותה בזרועות פתוחות , אימצתי לעצמי כמה שיטות והייתי משטה במחלה במשך 6 שעות בלילה הייתי עוצם עיניים ומדמה את עצמי ישן , אומנם שכחתי מהם החלומות ומהי התחושה לאחר חלום כ"כ נפלא או חלילה חלום בלהות. המושג מת מעייפות נשכח והייתי רוצה לחוות זאת שוב. למען האמת המושג מחלה הפך לתופעה ומתופעה לתועלת ומשם לזכות ,מתנה. היו ימים שהייתי מנהל שתי משרות היו ימים שעבדתי ביום ובלילה מבלה עד השעות הקטנות ומגיע למחרת ראשון לעבודה. עשיתי ככל העולה על רוחי. היה לי המון זמן פנוי, כל פעם גיליתי את עצמי מחדש, החוכמה הייתה לא להשתעמם ,אז צלחתי כמעט בכל פעילות ספורט אפשרית,ולשלוט בשלושה כלי נגינה. במקרה הכי גרוע מצאתי את עצמי בארבע לפנות בוקר בספרייה העירונית. גיל שלושה עשרה היה כ"כ רחוק ממני ושכחתי לגמרי שאני מיוחד שאני שונה לגמרי שקיימת בי תופעה יוצאת דופן ושונה מחוקי הטבע.
אחרי עשר שנים שקטות,של עשייה של יצירה,עשר שנים שניצלתי לתועלתי את המצב בו אליו נקלעתי. החלה תופעת הבהיות ,תיארתי לעצמי בגלל התאווה לחלום, כל זיק מחשבה הפך לבהייה ככה סתם ,בכל זמן נתון וללא הגבלה. פעם אחת מצאתי עצמי בוהה ,חולם בהקיץ באמצע היום למשך שעה על סתם פחית מעוכה שהייתה ברחוב. התענגתי על כל מחשבה שחלפה תהיתי אם זה תחליף לחלום. אומרים שהחלומות הן שער למקורות הנפש,חלומות הן שער למימד אחר, מקביל, נוסף, יש את התיאוריה העתיקה שהחלום הוא מחוץ לאדם או ההיפך ,דעה(מיני רבות) שרווחת כיום בחלומות המושגים המופשטים מקבלים צורה של חשיבה ציורית , כל אחד עפ"י אמונתו. ככל שחלף הזמן החלומות בהקיץ היו תכופים יותר, הצלחתי לחלום ובאותו זמן להיות מודע לסביבה. הגעתי למצב שכבר לא יכולתי להבחין בין חלום למציאות. שני העולמות התערבבו להם. יכולתי להגיד שחייתי בעולם אחר, בגבול. הייתי רוצה לומר העולם שלי,אך אין זה הדבר. הייתה הרבה תנועה עולם דינמי, בתחילה הצבעים היו מקבלים משמעות אחרת,היו משתנים ללא הרף, עצמים דוממים קיבלו מימד נוסף. ראיתי דברים שהעין אינה מסוגלת לקלוט, ראיתי דברים שהמוח מתקשה לקלוט. כל העולם שמוכר לנו השתנה לפניי. התחלתי לחקור את העולם החדש ,ריתק אותי ,משך אותי יותר ויותר כדי שאוכל לספר במילים את חוויותיי,מה פשר הדבר? איך זה קשור למחלה שקיבלתי בגיל שלוש עשרה, מה משמעות של חלום? נשאבתי יותר ויותר פנימה.
תוך חודשים ספורים קיבלתי את כל התשובות שחיפשתי.
והאמת...
