100 על המוקד

(נכתב בעקבות מעצר השוטרים מהצפון)

בואו נשחק בדמיון מודרך.

עיצמו עיניים ותארו לעצמכם

שאתם הולכים ברחוב.

לפתע נתקלים בגבר מסוקס גבה קומה,

שרירים משורגים, בנוי לתלפיות.

אתה מתפוצץ מקנאה ואצלה כבר הכל רטוב.

אתם פונים לגבר שמוכר לכם בשאלה,

הוא מסתובב אליכם בעיכוס קל

ובקול סופרן דקיק וצפצפני שואל לרצונכם

כשעל פניו הבעת בהלה.

הגבר האמור הוא מטאפורה למשטרה,

שמדמות מקרינת סמכות וכוח

הפכה לסיסי מרוקנת מתוכן שאיבדה הדרה.

עכשיו תדמיינו שאתם במארב במקום

מאוד לא נוח,

במשך ימים ולילות אוספים ראיות

נגד עבריינים ולא יודעים מנוח.

החשוד מופיע לבית המשפט חמוש בכיפה,

מצהיר על אי שפיות זמנית וילדות עשוקה,

סנגורו קוטל אתכם שהעזתם להפריע

את שגרת חייו של מרשו,

"איש עסקים" תמים

שכלל לא ברור מה היה חטאו!

"איש העסקים" (לפתע חילוני ושפוי)

משוחרר לדרכו בעסקת טיעון

להמשיך ב"עבודותיו"

ואתם מואשמים בהפרת זכויותיו.

אינני מצדיקה את הבלשים שאיבדו את הצפון

ולקחו את החוק לידיים,

אך אני בהחלט יכולה להבין

את הייאוש שאכל להם בקרביים.