שירים

אורו נמוג

 
 
עץ המפרה פירות

מזין את נשמתי,

מחייה את כאבי.

פירותיו גדולים

אך סכנותיו רבים

כבר שנים הוא נטוע

ובין רגע

גרזן בו ננעץ

וגדמיו נופלים ללא רוח חיים

כוחותיו אוזלים

ואורו נמוג.
 
 
 
* שיר שנכתב לפני כשנתיים שהתמימות עוד הייתה יפה ומהולה במעט פסימיות.
כעת אין תמימות, אך הפסימיות באה מדי פעם לבקר...

תגובות