יש לי דואר ממך

זו התגובה שלי למכתב האהבה שלך - שאני לא מפסיקה לקרוא מאז שראיתי אותו לראשונה.

ברור שאני יודעת. ברור שהראת לי את כל מה שהרגשת - ולא כמו שאר הפעמים, ולא כמו שמתנהג שאר העולם הפחדן שבחוץ - המילים החמות שלך לא מרתיעות אותי ולא גורמות לי לרצות פחות או לסגת אחורה. אני עדיין, ויקח לי עוד הרבה זמן להפסיק, אוהבתאותך.

אני באמת ובתמים אוהבת. 

וגם אני לא מאמינה שזה קרה.

אנחנו פשוט טובים ביחד. האחד עם השניה. 

יש אנשים שפשוט מתחברים.

התחברנו.

ועדיין - 

המצב נשאר.

כל מה שאני רוצה זה לחבק אותך שם. בארץ זרה. נוכריה לך. לא כשרה. 

אני רוצה לעזור לך להסתגל ללבד, להחזיק לך את היד כדי שלא תמעד. 

להיות זו שתומכת זו שמשמשת למשענת כמו שאני תמיד אליי.

אני שמחה שכתבת. אני שמחה לשמוע את המילים האלה ממך.מקווה שזה עשה גם לך טוב. לכתוב. לפעמים באמת טוב לכתוב. לפעמים באמת טוב לראות את אותן ההרגשות בדפוס. הן מקבלות נפח אחר, לא? פתאום חיות ונושמות. הן שלך שחור על גבי לבן.

אל תהיה עצוב, יפה שלי. אל תשקע ותדחוק אנשים מסביבך. זה הכי נורא. אני רוצה שהתקופה שלך שם תהיה מדהימה.

זהו הזמן שלך לגלות מה עוד מעניין אותך. לגדול ולהעשיר את עולמך.

יהיה בסדר אהוב. וכל מה שצריך לקרות קורה. וכל מה שבא הוא לטובה. הזמן מחשל. מהעבר לומדים...כל אלו ועוד מלא קלישאות חיים....

אני שמחה שכתבת. אני שמחה לשמוע את המילים האלה ממך.

המכתב הכי מתוק שקראתי בחיי. מלא באהבה. היא פרצה ממנו החוצה ואני באמת. הרגשתי אותה, טעמתי אותה. אותך אהוב שלי.

...הלוואי

אני אפילו לא רוצה לכתוב את אשר אני מייחלת לנו עכשיו...זה ישאר לא מוצהר. 

בגדר משאלה כמוסה שלי ושלך כי אתה יודע מה אני רוצה. 

למה נפשי כה כמהה...

נשיקה.