חזרה ליצירות
סיפורים

אהבה ראשונה

ירון | (12/01/2010 00:01) | 110 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
הכל קרה לפני שלוש שנים. הכרתי אותך והיינו חברים. יצאנו כמה חודשים עד שהכל התחיל להסתבך. אהבתי אותך נורא והייתי מוכן לעשות הכל בשבילך, אני פאקינג קעקעתי את השם שלך עליי ושוב אותה הבעיה, ההורים. ההורים עושים לך חיים קשים, יצאנו בסתר חצי שנה אהבנו טיילנו צחקנו חשבתי עלייך כל דקה ודקה. כל שבת עברה לי כל כך לאט, כי את נולדת שומרת שבת. חיכיתי כמו מטורף שהיא תגמר כדי להגיד לך "שבוע טוב.." ואז הכל קרה.. קצת אחרי שהתגייסתי לצבא .. בוםםם הכל התפרק הכל נגמר, ליבי נמעך, נמוג, נאכל מבפנים, נשבר... רציתי לרוץ קילומטרים בלי לשאול עצמי כמה, רציתי לשתות בלי הכרה ולשאול אותך למה? למה אני בוכה כל כך הרבה? למה נפרדת ממני? למה אני מקיא בכל פעם שאני נזכר בדברים..למה אין לי חשק לכלום? הפכתי חולה, מחלה שאין לה תרופה. ובלילות הייתי חושב עלייך ומשתגע כי אמרת לי שזה לא מצליח בינינו, אמרת "אתה תבין כבר למה" ????? מה? מי? איפה? לקחת את כל השנה וחצי וסיכמת ב"תבין כבר למה?" בסדר עשיתי שטויות..טעיתי אולי גם הזנחתי..אבל ככה? הייתי עצוב... ממש עצוב וכל חבר רק עצבן יותר. רציתי לקלל לצעוק ולהשתגע רציתי לחבק אותך חזק ממש להתגעגע... ואט אט הכל דעך פחות דיברנו פחות נפגשנו, עד כמעט שלא. נלקחה ממני שמחת החיים. הייתי שמח אבל עצוב מבפנים. ויצאתי עם בנות יצאתי..אבל בכל אחת מהן פשוט חיפשתי. חיפשתי אותך ואהבתי דברים שמזכירים לי אותך וכל הזמן כל כך התגעגעתי כל הזמן הייתי עצוב מבפנים וזה לא עבר לי וזה ממש לא עבר לי. ניסיתי הכל, טיילתי יצאתי, צלמתי, כתבתי, שיחקתי, התמסטלתי, זיינתי, שנאתי ,צחקתי צחקתי צחקתי ותתפלאי כלום לא עזר. עדיין הייתי שבור ואומלל. ותקופה חדשה ואנשים חדשים ותמיד חושב עלייך ככל שהימים עוברים. ואני מנסה להדחיק מנסה לשכוח אבל זה כל כך קשה שלפעמים אני פשוט שוכח. שאנחנו לא חברים, ואני מצלצל אלייך ושותק..ושואל מה קורה ואת עונה..ושואל מה הולך ואת עונה אבל לא כמו אז... ואני מבין מה אני עושה.. ואני מבין שאני טועה אבל מאמי זה פשוט קורה. אבל לפני חצי שנה זה עבר, אני מרגיש חופשי ומאושר אני צוחק, רץ, מצלם, רוקד, עף, מתלהב, נדהם, מתהפנט, מהלך לי בתוך חלום שהתחננתי לחלום כבר שנתיים. ואני כבר לא אוהב אותך יותר, לא בינתיים. אני חופשי בייבי ...זהו זה עבר לי . וכשאני כותב עכשיו אני מחייך.. ואני כל כך שמח שאני אפילו צוחק, וזה לא כי אני מתגעגע וזה לא כי אני מנסה להוכיח משהו...זה פשוט עבר לי ואני מוציא את האויר שכל כך רציתי להוציא כבר הרבה זמן, ואני מחייך את החיוך שרציתי לחייך ואני מתנשק עם בנות את הנשיקה שכל כך רציתי לחוות ואני פשוט קיבלתי את שמחת החיים שלי בחזרה.. אני מרגיש כאילו נולדתי מחדש... ואני מאחל לך את אותה התחושה.. כי עכשיו אני יודע מה זאת אהבה.. ועכשיו .... פשוט נשארה לי התקווה... להסתכל במראה ולהגיד... מי? מי יכול? מי יכול אותי לשבור?

תגובות

חזרה ליצירות