פוסטים

קול פעמונים

בבית
תנועה אחרת
זרימה חדשה
קול פעמונים
ואני
בתוכי
משחררת
את
תחבולות נפשי
מתרככת
כמעט,
כנועה,
הפחדים ממני באיטיות
הלאה,
צופה ,לא בסבלנות
אל הבאות.
הזמן לא עוצר
מלכת.
ואני רק בהתחלה
לשניה, מבוהלה
לאן תוביל הדרך
לא אדע
הרגע הזה הוא רגע
של חסד
חסד של גמילה
ובני החוזר,ישן
ואני לא נרדמת
מפוכחת עד כאב
צלולה
לא צוללת
שמיכת לילה
כבדה,
דביקה,
לא נרדמת
אחוזת מחשבות
לפותה
בקול פעמונים.

תגובות