שירים

דה-נעלגטימציה

דה-נעלגיטימציה

כתב: שרון שפירא

 

לפני שנה הנשיא בוש באופן דיי ברוטאלי

הוכיח בעיראק יש נשק לא-קונבנציונאלי

כשמ-זוג נעליים כמעט יצא הוא חבוש

כשהושלכו עליו עם קללת "אינעל הבוש"

 

העיתונות חגגה, וכך גם כל המדיה

מנהג "השלכת הנעל" מיד הובהר בויקיפדיה

שבאסלאם השלכת נעל, עלבון הוא לאדם

ובעיראק הגנו "סתם כורדי, חבר של סדאם"

 

חלפה שנה וראו, המנהג בישראל אומץ

וכיאה למדינה דמוקרטית, הוא הוצג בבג"ץ

הזורק שוב עיראקי, לנשיאה אמר "קישט!"

"מגיע לך פרצוף נעל, כאן החוק, ביינישט"    ("נישט" באידיש "כלום")

 

ושוב העיתונות, ושוב יש חגיגה

כל שופט או עורך-דין מתראיין ולא נרגע

"זה לא זורק יחיד, לכולנו כאן אשמה

כי לא זרקו כאן נעל, זרקו חנות שלמה!"

 

אכן בישראל, האימוץ היה מהיר וגם לגאלי

לא של המנהג, אלא הנשק הלא קונבנציונאלי

כי חמור מאד המעשה, וחמורה האופרציה

אבל חמור יותר, נשק הדה-לגיטימציה

 

לכם התקשורת עושי הדה-לגיטמציה

שוגים אתם לחלוטין באינטרפרטציה

כי השלכת הנעל בידכם היא כ-"קלף מיקוח"

לנגח במתנגדי ה-"אקטביזם", מהותו של הויכוח

 

ולך המשליך, בין אם עיראקי או "מסכין"

תבין היום זה רק נעל, מחר זה סכין

ואפילו אתה "טיפש כמו נעל של אישה"

מעונשך תחוש "זה לא ה-בוש, זאת ה-בושה!"

 

תגובות