מאקאמה למסכן המתבכיין [מחוייך ליום ג']

היה בטוח שיוכל לחיות בהסתר פנים

ייאגור  מזומנים וירבה נשים

עין השמש מעשה זימתו לא תשזפו

תייג אותן, נתן בן סימנים ואותות

ואשתו לא גילתה סימני אהבתו

ולא את שלל הניחוחות שהתמרו מחולצתו,

או שמא בכרה מסימני השפתון להתעלם

שמא עולמה ילך ויתעגם..

חייתה חייה בגיל ובחדווה-

והוא לא שיער שגם היא ניזונה מאהבה,

אך לא אליו אלא

לחבר מרעיו...

ויהי בוקר ויהי ערב ובאחד מלילות האהבה

השיבה נשמתה אשתו לבורא ונפחה נשמתה .

חגג מותה בהלוויה מהודרת

שלא יחשדו  חלילה באשה האחרת,

וכשפתח את הצוואה וקווה:

"לי בוודאי הותירה כל רכושה"

גילה  לידה בעליית הגג רומאן שכתבה

ושמו:" זכרונות אהבתי"

והערה הוסיפה- "נא לקרא אחרי מותי",

ואת כל כספה ומתנותיה שצברה

הורישה למאהב הכי צעיר, אותו באמת אהבה,

ולבעלה המסכן?