3 זמזומי פעמון גועשים ומוכרים, אני ניגש לאינטרקום ורואה במצלמה את בתי נינוש החמודה אומרת לי משהו, אני פותח את האינטרקום ושומע "אבא, אבא תפתח לנו זה אנחנו , אני ואמא וקנינו לך משהו שאתה ממש ממש תשמח כשתפתח את זה" היא חייכה למצלמה כשאמרה את זה ואני התמלאתי אושר ושמחה על כך שנולדה לי ילדה כזאת מושלמת.
הדלת נפתחה ונינה רצה אליי מחבקת אותי, הולכת קצת אחורה ואומרת לי "קדימה אבא" ומחביאה את ידיה מאחורי הגב "קדימה תנחש, מה אני ואמא קנינו לך" "אוקיי" אני חושב.. "אמ..אולי זה קישוט חדש לחדר העבודה?" שאלתי, היא מרימה גבה אחת למעלה כאילו חושבת מזיזה את העניים ימין ושמאל מהר ואז עונה לי "לא" " תנסה שוב.." אמרה כשהיא מתפקעת מצחוק, ויש לה צחוק כל כך מתוק.
אוקי..אני מנסה לחשוב.. "אולי זאת חולצה נחמדה שאמא בחרה בשבילי?" היא שוב עושה את המבט המתוק הזה שעשתה קודם ואומרת "לא", "זה הספר שרצית, 'השמים הם הגבול' אמרה לי נירית" וסגרה אחריה את הדלת. "אמא! למה גילית לו?" נינה עשתה פרצוץ עצוב וחיבקה את הספר בין שתי ידיה.
נירית התקופפה לנינה ליטפה את שיערה ואמרה "אבא שלנו יודע לעשות רק שלושה דברים : לכתוב, לצלם ולשגע את אמא בלילה..." עכשיו היא מפנה את המבט אליי וקורצת, נינה משכה במכנס של נירית ואמרה " לא נכון, זה לא נכון אמא " "אבא יודע גם לספר לי סיפור לפני השינה, נכון אבא?" "נכון חומד" אמרתי והיא ישר רצה לחבק אותי הקטנה הזאת. "כן, כן גם את זה הוא יודע" אמרה נירית, ניגשה לעברי רכנה לי נשיקה בצוואר צבטה לי את הישבן והמשיכה לסלון.
בעודי מתכוון ללכת לחדר העבודה נינוש הקטנה חוסמת את דרכי, אני מביט בה, לבושה בטרנינג ורוד שבטח נירית קנתה לה, שיער בלונד שטני שירשה מאמא, עניים כחולות ומתוקות שגם אותם ירשה מאמא וחיוך הורס משגע שכובש את כולם. "כן ילדה חמודה ומתוקה שלי כיצד אני יכול לעזור לך לפני שאני הולך להשתמש במתנה המקסימה שאת ואמא בחרתן לי?" "אמ..תוכל לשים לי המומינים בטלויזיה לפני שאני אשן שנת צהריים? בבקשה ..פליז פליז פליז...." "אמ...אוקי חמודה אבל רק פרקאחד ושאמא לא תרגיש, אחרת אני אחטוף על הראש ואעשה כלים היום ואז לא אוכל להקריא לך סיפור לפני השינה אוקי?" "טוף, אתה האבא הכי חמוד בעולם" אמרה ואני חשבתי לעצמי אני גם אשטוף את הכלים בצורה הכי חמודה בעולם.
אנחנו מתגנבים בשקט לחדר המשחקים ואני שם לה את הסדרה המצוירת שבקשה.
אני מתגנב החוצה לחדר העבודה בשקט בשקט בלי שאף אחד יבחין, פותח את הדלת, סוגר אותה אחריי ושומע.. "אז מה..רוצה לעשות כלים היום?" שיט נתפסתי...אני מסתובב אליה ורואה אותה יושבת על כיסא העובדה שלי, רגליים על השולחן, שיער בלונד שטני אסוף, עגילי פנינה בוהקים, עניים כחולות מרשימות וגוף מדהים. רק חסר לה סיגריה בפה והיא נראת כמו אשת עולם תחתון, למרות שהבגדים לא כל כך מתאימים, היא לבשה חולצה מכופתרת צהובה ועלייה ג'קט שחור מרשים, מכנסיים תואמות לג'קט וחגורה של ארמני שסיכמה את הלבוש היו יורקי.
"נתפסתי אה..." היא הרימה גבות "ועוד איך.." "את יודעת, כשאני מביט בך מפה, ורואה אותך יושבת ככה אני נזכר באותם ימים כשרק התחלנו לצאת, היית נערה תמימה שתקנית וחמודה, ועכשיו....כשאני מסתכל עלייך את יכולה לנהל מפיה שלמה כשאת יושבת בצורה הזאת" צחקתי קצת, היא מביטה בי מחייכת ואומרת "חמוד שלי, אתה לא תעבור נושא" "אני לא מעביר נושא יפה שלי אני רק מציין" צחקתי "אז גמני רוצה לציין משהו" אמרה " כן אהובתי, מה ברצונך לציין?" אמרתי וצחקתי "ברצוני לציין שהבעל היפה תואר והיקר שלי יתלכלך מעט ויעניק קצת עזרה לאשא ה'יפה והמתוקה' שהוא כל כך אוהב" אמרה, הורידה את הרגליים מהשולחן ניגשה אליי ונישקה אותי.
היא זזה מעט אחורה הסתכלה לי בעניים בחנה אותם כעשרה שניות,רכנה את ידיה סביב צווארי ואמרה לי " אתה הבעל הכי טוב שיכולתי לבקש, אבל אתה עדיין עושה כלים היום".
צחקנו והיא הלכה לסלון, לפני שסגרתי את הדלת היא נזכרה במשהו, היא הסתובבה אליי ואמרה "מאמי?" "מה יקירתי התחרטת והבנת שאני לא בן אדם של כלים?" צחקתי " לא אתה עדיין תעשה כלים, אבל אני רוצה לבקש ממך משהו" אמרה וחייכה וענייה בהקו כאילו שהמשהו הזה יביא לה הרבה אושר... " כן גברתי, כיצד הנני יכול לעזור לך?" צחקתי "לא מאמי, תהיה שנייה רציני" אמרה והתקרבה אליי לקחה את ידי וחיככה אותה בלחייה נישקה אותה והסתכלה עליי "אני רוצה ממך ילד" כמה שניות של עיקול "חה חה חה מצחיק מאמי אני גם ככה עושה כלים היום, אין לי הרבה זמן אני עוד צריך לעבור על הטקסט של איבגי את יודעת שכל העונה הזאת תלויה בי,(אוקיי אולי הגזמתי קצת) אז בבקשה בדיחות בערב סבבה? " אמרתי ובאתי להתנתק ממנה אך היא לא הרפתה "ירון אני מתכוונת ברצינות.." שוב כמה שניות של עיקול "אבל מתוקה, אלי אמר שהוא יהיה כמוני..את יודעת כמו שהייתי כשהייתי ילד, נו את יודעת"
היא נצמדה אליי ואמרה "יצאת מקסים עם כל העבר שלך, ועברת הרבה כדי להגיע לאן שהגעת, אם אתה עשית את זה הבן שלך גם יעשה את זה ואנחנו נעבוד על זה שזה יקרה, אני רוצה ממך ילד אהובי.." אמרה נישקה אותי ויכולתי לחוש בדמעות האושר שבקעו מענייה...
"מאמי אני מפחד.." לחשתי
"אנחנו משפחה, אתה כבר לא לבד תראה את נינה איזו מתוקה היא יצאה...ומי חינך אותה?"
"אני" עניתי...
"יפה.. בוא תביא חיבוק אני אוהבת אותך, ואני מאמינה בך...תעשה לי ילד"
