יער

משל היער שהולך בו לאיבוד,בשמש חורפית

ידעו פנים לאחור כמעוף הציפור

לחכות לך שעות ממסע של שחקים שמלאו טיפות

חולם וחולם חי ומת.

שוב לבד כחופשי כבעל הכנף בצללי חזרתך

שקר בסבך ובשקט שרציתי אותך בלי להתפורר

יש עוד אורח לשיחה בין השיח לעץ

אור כמשל לחדר הסמוך

שעות בלי אויר בגוף.

התחלות תמיד סבוכות עם גוונים וסודות ומחויבות

מבוכים לא פתורים וגם לא מעט מבוכות

כמשל היער שהולך בו לאיבוד

בפינות נידחות

מה שנכבד בין קהלים ברקיע שנבקע

קפיצה ,דילוג , קריצה ניסוי שלא דמה

למוות יש עוד פרוזה פשוטה

ידע פנים לאחור כמעוף הציפור

מי ידע בשבילים שחמקו או שנמחקו

ממסע של שחקים שמלאו טיפות

שבקצה אלון אחד חורג שואל שאלות

חח ומת חולם וחולם הדור תשוקות.

משל היער הרוגז באדם