הודעות והגיגים

תזמורת דרך המילים הגרסא המעודכנת--תוספת--לסמוכה טמסות רות וזומה

רגע קסום מגיע
פור נפל בפורים
שחר נצחון-  בוקע מפציע.

ההכרעה נפלה - חבר השופטים החליט וקבע:
בתחרות הנגינה של פסטיבל הפסטיבלים
פורים-2010
זוכה ראשונה- התזמורת הסימפונית של "דרך המילים."
בניצוחה של גלי
מנצחת המנצחים.

לבקשת המנצחת המיתולוגית
טרם ביצוע ההדרן
יקום כל נגן ונגן
ובקצרה ידבר על עצמו
 וכלי נגינתו.

 
 
 

 יוסי הלמן -הכנר הראשון
ירום הודו-עומד מלוא קומה ופותח
 
 במקמה:
 
"עולה לירושלים עם כינור וקשת
מנגן לשאול-דוד ושלמה.
בכיכר העיר כמו חריטה נואשת
חורקים מיתריי ליד החומות:
חכי נעמי-אני כבר בוקע
חכי נעמי להעלאת האור
אני קשת את מיתר מתפקע
הלא לכל שירייך אני כינור".
 
 
 
 
משתחררת  מאופנוע הארלי
נגנת האקורדאון -ענת הארלי ואומרת:
"מה זה שם נוסע?
עפיפון?-מטוס?-או שמא דאון?
האם עיניי רואות נכון?
הרי זאת ענת הארלי ללא רשיון-רוכבת בסוטול
על אקורדאון...
 
 

מתוך ציוריה המקראיים
מחדדת אהובה קליין -עפרונות -מכחולים ושרעפים.
אוחזת בידה את נבל העשור
ואומרת:"במיתרי נבל העשור
אנעים לכם שיר ומזמור
צלילי מקרא מקוריים
צבועים היטב ואחוזים
עם מיטב המחולות
על דרך המילים".

 
 
 
סופיה אור עם ענטוזי בטן מתחממת- נעמדת-
אוחזת בתוף מרים -מצחקקת ואומרת:"עם תוף מרים יוצאת במחול וקצב-רוקדת ריקודי בטן
משחררת עכבות ורסן".
 
 
 
 
 
 
אלה לי אפרודיטה עם גוף גיטרה.
 קמה מעבירה מבט תשוקתי לעבר הסקסופון- מתעשתת ואומרת:
"מעדיפה סקסופון כי בשבילי זה המון..
אך בגלל קדושת המעמד-אוחז היטב בגיטרה-אפרוט בהנאה עלי מיתריה באל -קנטו"

 

עודד יפה קם ממרגלות עץ -מלטף אבוב מעץ.
פותח פיו ואומר:"אני מול עץ נעמד אוחז באבוב תוצרת עץ-משמיע קול צליל
ומנגינה לאילן .למען-מלאכה- עשייה- ניכוש -השקייה ניקוי -גרוד- הזרקת
תרופה- עידוד ולטיפה
ובאיחולים לבביים לעץ ממני:"רפואה שלימה"

 

 

 
 

קמה אחריה מחזיקה אצבעות
לבנות לא צהובות...
דורית. א. לוין
אוחזת בסיטאר- לא הודי -בגלל רגישותה לקרי.
אומרת:"סיטאר הודי בשבילי הוא אפיזודי.
מעדיפה כלי הקשה: טם טם משתולל.
אך מאחר ובחרו עבורי
אסתפק בסיטאר
ולא הודי שמא הצהבת
תהיה לי מאהבת...
 
 
 

אריקה מאזינה רוב קשב
לאמירתה של דורית, ומחליטה
להראות לה בקימתה-מי היא? מה היא ? עם תופיה הגדולים ושופעי
הצלילים:"בום..בום...בום..משמיע תוף עמום. מייצר רעש וגם קצב
להדיר מאנשים כל יגון ועצב.
למרות שחוצפה מאנשים -פוגעת-מנסה תמיד עליהם להשפיע- שייסתמו-אוזן עין ופה...
על ידי תיפוף באטרף -בקצב טיפות גשם. ודפיקת הראש
בבום בלי חשבון!
 
 
 
 

משה עדן- המכונה "מוייש"
עומד משתאה-אוחז בחליל צד- כולו-"אוייש."מחוייך.
מספר על הדיאלוג הבא:-חברה יקרה-האם אני לך"כינור ראשון"-?
והיא עונה:"מזל שאתה כלי בתזמורתי..דע לך שאתה סתם חליל (צד...)...

 

טרם קימתו מחמם מנועי מילותיו נגן הטובה שרון שפירא.
קם מכסאו ואומר:"אני כלי איתי יורדים נמוך. הצינור שלי מתרחב-
מהפייה עד הפעמון.
לחיצה נכונה על שסתומיי-מאריכה צינורי עד בלי די-גוונת אותו היטב בצליליי.
אצלי הגודל קובע!.
שיא ההנאה ברבעייה או בחמישייה...
ושיידע כל קונטראבס -לטובה שלי מוח כחול
והיא לו קונטרה
אמיתית...
וזה הכל"

 

קמה חנה הילמן נשענת על נבל כאילו הוא הבל. מתעודדת מחייכת ואומרת:"אשמור
לליבי פריטה על נבל-אשמיע צליליי: צליל ועוד צליל -הם יחדיו יפליאו תווים
צרים מלהכיל"

 
 

קם אפוף פליטת עשן
מבאנג מעושן
אוחז בעוד
שולי באנגי המזרחן ואומר:
"תמיד אוהב לשיר-אום כל תום-
וגם פריד-אזמר בכל החאפלות ניגון בערבית. בפריטת העוד שבידי-אפזם בתפילה ופיוט
צלילי עוד מתובלים מעבד- אל ווהאב ופיירוז.
אנגן מכל הלב-   כל אשה ארטיט -בשירה ומנגינה
בשתייה לשוכרה
עד לא ידע."
 
 
 

נפרדת מרינה מגב המושב  עומדת אוחזת בעוגב ואומרת:
"אומפה...אומפה...אומפה...אומפה..
התזמורת מפמפמת.
ומי אני...ללא עוגב? כמו חגב ללא
 כנף...
כולי -צליל הרמוני בהיכל אמונתי באל אחד"

 

פנינה עתיר עתירת אהבה למראה
כלי נגינתה-הטרומבון.
אוחזת בו כבונבון מהנהנת ואומרת:"הטרומבון בקולו יריע:"מי אל הקונצרט יגיע?"
ואתה חליל הצד -זוז הצידה קטון!
פנה מקום לטרומבון!
נגנים-חיש ריתמו העגלה ואצטרף למקהלה."

 
 
 
 

יודי מרתון האומן- הצייר והפסל עומד מפורכס- כולו  קצב-
מיוצב  ומסוקס- מגביר קולו מול המרימבה ואומר:" הקפץ עצמך בקצב ממבה,הקש
במרימבה מעלה מטה,פעמיים הזז ישבנים,
והופה הולה עכוזים לוהטים...
היי מריומה נפנפי ידיים-שמחי בהקשת הירכיים.
כן... עכשיו זה קורה...הרי ידוע
כי אצלי -לא קיים המושג:"פאסה"

 

נירית כולה הוד והדר
כמו ציף אינדיאני משבט הנאבחו-
ניצבת מלאת גאווה -מלטפת נוצותיה הצבעוניות מעל ראשה
כולה תחינה ובקשה "רק לא נבל אינדיאני ..."בבקשה"...אלא כלי הקשה לפריצת גבולות
 בהשתוללות ואקסטזה. "
חסרת יכולת שכנוע..נכנעת נותרת בוכיה ודומעת. נאחזת -נאנחת על נבל
אינדיאני הדור- גאה במיתריו  ואומרת:"עלי נבל אינדיאני
בלאט פורטת. במיתריי הלוהטים מנגינות מיילדת-בדמיוני הפרוע מפנטזת.
מגוון אדיר ורב של שירים
מלוא רמזים למזכרת.

 

מוטי אשכנזי נגן הסקסופון
נעמד בכבדות מביט בערגה בנני המחייכת. קצר במילותיו מבליט קוציו ואומר:
"מנגן בסקסופון. בקצור אקרא לו סקס.
פשוט גומר לי את האויר ולא מותיר לי אוקטבות..אך בזה הקונצרט והמחזה
אשאוף הרבה אויר לחזה
ואנשוף מנגינות עד כלות..
 כי תמיד -אווירה חגיגית  -מרחיקה לי כל רע..."

 
 

עומדת רננה כולה מלכה
לתפארה. אוחזת בצלו בקדושה
ואומרת:"על כלי מלכים פורטת. כמלכה גבוהה יושבת. מחמיאה מפרגנת-לכל יוצר ויוצרת.
בביתי בבית כנסת בבית הנשיא.
וכאן על הדרך השירית המתכנסת."
 
 
 
 
נעמד הברנש- מאיר אש -זמר הבית- כולו בוער ומצלצל
לא נואש...
מדליק את פיו מביט בקהל שכנותיו נרגש ואומר:"מזמר סרנדות מלוא פה
וטלפיים.עושה שליחויות לשכנות. וסורג עבורן גרביים."
 
 
 

משה אזובי עומד מאוכזב
על שמנעו ממנו פסנתר- קרן יער-ועוגב. מחזיק מפוחית בזלזול ואומר:"אצלי
מפוחית נספגת. כמחית-בין שפתיי נעלמת-עם צווחות של תנשמת.
ועוד הקהל המדהים מולי מוחא כפיים לי...למרות זיופי...
"שתיפח רוחי..."
 
 
 
 
קם יעקוב ארדיטי עוקב בגאווה
אחרי הנצנוץ המתכתי של הקונטראבס --מנצנץ לו חזרה ואומר:
"אני לא ענק גם לא ננס. בדרך כלל מנומס. אוהב לגעת בנשמה בלי לשאול: על
שום מה ולמה?
זה אני כמו שאני..
אס -הנותן לכם קצב ובגדול
עם הקונטראבס."
 
 
 
 
 
 
קופצת דגה מכסאה כולה דג מנתר מבריכה-
מבליטה סנפירים פוקחת עיניים
מדרבקת בדרבוקה ואומרת :"הדרבוקה שבידי לא מפסיקה לדרבק, מתופפת בידיי:
יודה...יודה..יא..יודה..
נותנת לו במנעמים!
נותנת לו בליטופים!
במעשה האהבהבים!
מביאה לו שלום
"ביום נפלא ממני".
 
 
 
 

קמה שבולת- ראשה מבצבץ בקמה-
ניצבת בעדנה, בידה משולש עדין ונוצץ.
במלוא ענווה ואהבה- אומרת:"הנה בא וקרב, נעים זמירות -המשולש הירושלמי-
לדורי דורות."
 
 
 

גאולה הגננת לא נשארת חייבת ישר מתייצבת.
אוחזת בקסטנייטס ואומרת:
 "הכלי כמחבת בידי
חובטת פולחת אויר בנגינתי
 מחייכת  באמיתי:"שלא ייגמר לעולם "
 
 
 
 

יהודה ארדיטי נעמד
אוחז בשתי ידיו חצוצרה
ותוקע:"מכניס צלילים בכל בית ובית למען יוצרות ויוצרים.
להנעים -להצחיק -להעשיר
להאדיר את התזמורת
להודות ולפרגן לכל נגנת ונגן.
ולמנצחת כמובן.
ולאחל לכולם-שהנגינה לא תגמר לעולם"
 
 
 

מאחורי הפסנתר נעמד כסלע מוצק הנגן סלע יצחק-אומר:"
מנתר כהולך רגל פס על גבי פס
בין שחור ללבן.
אומר לעצמי--"לך בין הקווים"...
ולא צולח לי...
מחליט -"שם פס על הפסנתר,
לעבר מרים מנתר
כי היא נעמה לי ממנו"
 
 
 
נעמד בחיל ורעדה דוד סמוכה-כולו צניעות וענווה,   משליך לים כאבי גופו המדאיגים-
כחכת דייגים.
נטוע- יציב -חזק
עטוף רוחניות וקדושה.
אוחז  בקלרינט   במצח נחושה.
אומר:"עם קלרינט שירי נשמה מנגן- נושף בו ככליזמר עתיר שירי קודש-
כולי רוחש ומרגש".
 
 
 
קמה עינת טמסות-מגלה את נפשה העירומה-   צמאת האהבה.
אוחזת בחליל עץ כבבלון -מפיחה בו אויר- מתנשפת ואומרת:"מחליל העץ מפריחה חיים חדשים,אשר נפרמו מתוכי עם רגעי עבר שונים,-תווים עולים ויורדים-כמו גופי-חושפים פרקי נפשי-מרחיקים הרחק מכאן למקום ללא זמן-צלילים- מרקיעים סוערים -רוגשים--המנחמים רוחי ברכותם." 
 
 
מתעוררת זומה משנת צהריים-
נעמדת לא מאופרת,מלאת שמחה ונחמה-מקרבת לבבות, בונה לה עולמות-עדויה בתודה על הדרך שמצאה-אוחזת בפיקולו ואומרת:"הפיקולו מנגן בקול קטן,לא מבין אם שייך לשם או לכאן, מחזיקה אותו חזק-
מכריזה:"לא אתן אותו לאף אחד-לא ליהודה -לא לאלה לי-
הוא רק שלי...רק שלי..."
 
 
 
 
היישר לאחר זכייה במקום ראשון בתחרות.
גוררת בדחיפה.. פסנתר נוסף- הפסנתרנית המהוללת -רות.
בהבעת ריחוף מנצח נעמדת מאחוריו -לרגע חוזרת למציאות...מחייכת לפי הכללים. יודעת שעוד מעט תתיישב ותרחף למקומות רחוקים...אומרת:"  אצבעות מקישות... 

קלידים מנגנים כאילו מעצמם:

מוצרט , באך ,שטראוס  , שופן

יוצרים- מחשבות צוללות לעבר:

 כרי אחו מוריקים-

פרות חומות המלחכות עשב- פעמונים מצלצלים על צוארן-

אגמים זהובים-

רחבת ריקודים = 

אשר מתקרתה משתלשלים אשכולי  נברשות עטורות שלל אורות זוהרים. 

ואז..."בחדל הקש בקלידים"..הולכים ונגוזים:

כרי דשא - אגמים זהובים-

נברשות ורחבת ריקודים .
 
שוב לא הוזים...

 

כי למציאות חוזרים...
 
 
 =================================
התיישבו כל הנגנים
מצפים בכליון עיניים
למנצחת המהוללת
גלי וייס.
 
 
והנה היא עולה מתייצבת במלוא הדרה.
קדה לכולם קידה
מניפה אל על שרביטה
מחייכת אל נגניה
נעמדת כולה נרגשת:
" רגע לפני ההדרן-נותר לי בגאווה עליכם להביט
להניף שרביט ואת לבבכם
 להרטיט:
"הבו לי שרביט קסמים הפולט ניצוצות של מילים הנוגעות בנימי נפשכם,אצל כל אחד ואחת מכם,
כאן לתמיד בתזמורת
דרך המילים."
 
וההדרן מתחיל...

תגובות