יצירות אחרונות
בזיעת פועלם יביאו השלום (2 תגובות)
דני זכריה /שירים -24/11/2024 06:35
בין קולנוע למציאות (2 תגובות)
ארווין קליין /סיפורים -23/11/2024 23:55
לִרְאוֹת בַּאֲפֵלָה - לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹 (6 תגובות)
שמואל כהן /שירים -23/11/2024 23:00
קרקס (2 תגובות)
תומר קליין /שירים -23/11/2024 19:12
מַתָּנוֹת. (7 תגובות)
🐝🐝BeeBee /שירים -23/11/2024 16:43
כינור אמצע חיי (7 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -23/11/2024 12:56
הָאַהֲבוֹת שֶׁלָּנוּ (7 תגובות)
רבקה ירון /שירים -23/11/2024 12:31
שִׁיר לְעָמִית (5 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -23/11/2024 10:18
הודעות והגיגים
תזמורת דרך המילים הגרסא המעודכנת--תוספת--לסמוכה טמסות רות וזומהרגע קסום מגיע ההכרעה נפלה - חבר השופטים החליט וקבע: לבקשת המנצחת המיתולוגית יוסי הלמן -הכנר הראשון ירום הודו-עומד מלוא קומה ופותח במקמה:
"עולה לירושלים עם כינור וקשת
מנגן לשאול-דוד ושלמה.
בכיכר העיר כמו חריטה נואשת
חורקים מיתריי ליד החומות:
חכי נעמי-אני כבר בוקע
חכי נעמי להעלאת האור
אני קשת את מיתר מתפקע
הלא לכל שירייך אני כינור".
משתחררת מאופנוע הארלי
נגנת האקורדאון -ענת הארלי ואומרת: "מה זה שם נוסע? עפיפון?-מטוס?-או שמא דאון? האם עיניי רואות נכון? הרי זאת ענת הארלי ללא רשיון-רוכבת בסוטול על אקורדאון... מתוך ציוריה המקראיים סופיה אור עם ענטוזי בטן מתחממת- נעמדת-
אוחזת בתוף מרים -מצחקקת ואומרת:"עם תוף מרים יוצאת במחול וקצב-רוקדת ריקודי בטן משחררת עכבות ורסן". אלה לי אפרודיטה עם גוף גיטרה.
קמה מעבירה מבט תשוקתי לעבר הסקסופון- מתעשתת ואומרת: "מעדיפה סקסופון כי בשבילי זה המון.. אך בגלל קדושת המעמד-אוחז היטב בגיטרה-אפרוט בהנאה עלי מיתריה באל -קנטו"
עודד יפה קם ממרגלות עץ -מלטף אבוב מעץ.
קמה אחריה מחזיקה אצבעות לבנות לא צהובות... דורית. א. לוין אוחזת בסיטאר- לא הודי -בגלל רגישותה לקרי. אומרת:"סיטאר הודי בשבילי הוא אפיזודי. מעדיפה כלי הקשה: טם טם משתולל. אך מאחר ובחרו עבורי אסתפק בסיטאר ולא הודי שמא הצהבת תהיה לי מאהבת... אריקה מאזינה רוב קשב לאמירתה של דורית, ומחליטה להראות לה בקימתה-מי היא? מה היא ? עם תופיה הגדולים ושופעי הצלילים:"בום..בום...בום..משמיע תוף עמום. מייצר רעש וגם קצב להדיר מאנשים כל יגון ועצב. למרות שחוצפה מאנשים -פוגעת-מנסה תמיד עליהם להשפיע- שייסתמו-אוזן עין ופה... על ידי תיפוף באטרף -בקצב טיפות גשם. ודפיקת הראש בבום בלי חשבון! משה עדן- המכונה "מוייש" עומד משתאה-אוחז בחליל צד- כולו-"אוייש."מחוייך. מספר על הדיאלוג הבא:-חברה יקרה-האם אני לך"כינור ראשון"-? והיא עונה:"מזל שאתה כלי בתזמורתי..דע לך שאתה סתם חליל (צד...)...
טרם קימתו מחמם מנועי מילותיו נגן הטובה שרון שפירא.
קמה חנה הילמן נשענת על נבל כאילו הוא הבל. מתעודדת מחייכת ואומרת:"אשמור קם אפוף פליטת עשן מבאנג מעושן אוחז בעוד שולי באנגי המזרחן ואומר: "תמיד אוהב לשיר-אום כל תום- וגם פריד-אזמר בכל החאפלות ניגון בערבית. בפריטת העוד שבידי-אפזם בתפילה ופיוט צלילי עוד מתובלים מעבד- אל ווהאב ופיירוז. אנגן מכל הלב- כל אשה ארטיט -בשירה ומנגינה בשתייה לשוכרה עד לא ידע." נפרדת מרינה מגב המושב עומדת אוחזת בעוגב ואומרת: "אומפה...אומפה...אומפה...אומפה.. התזמורת מפמפמת. ומי אני...ללא עוגב? כמו חגב ללא כנף... כולי -צליל הרמוני בהיכל אמונתי באל אחד"
פנינה עתיר עתירת אהבה למראה יודי מרתון האומן- הצייר והפסל עומד מפורכס- כולו קצב- מיוצב ומסוקס- מגביר קולו מול המרימבה ואומר:" הקפץ עצמך בקצב ממבה,הקש במרימבה מעלה מטה,פעמיים הזז ישבנים, והופה הולה עכוזים לוהטים... היי מריומה נפנפי ידיים-שמחי בהקשת הירכיים. כן... עכשיו זה קורה...הרי ידוע כי אצלי -לא קיים המושג:"פאסה"
נירית כולה הוד והדר
מוטי אשכנזי נגן הסקסופון עומדת רננה כולה מלכה לתפארה. אוחזת בצלו בקדושה ואומרת:"על כלי מלכים פורטת. כמלכה גבוהה יושבת. מחמיאה מפרגנת-לכל יוצר ויוצרת. בביתי בבית כנסת בבית הנשיא. וכאן על הדרך השירית המתכנסת." נעמד הברנש- מאיר אש -זמר הבית- כולו בוער ומצלצל
לא נואש... מדליק את פיו מביט בקהל שכנותיו נרגש ואומר:"מזמר סרנדות מלוא פה וטלפיים.עושה שליחויות לשכנות. וסורג עבורן גרביים." משה אזובי עומד מאוכזב על שמנעו ממנו פסנתר- קרן יער-ועוגב. מחזיק מפוחית בזלזול ואומר:"אצלי מפוחית נספגת. כמחית-בין שפתיי נעלמת-עם צווחות של תנשמת. ועוד הקהל המדהים מולי מוחא כפיים לי...למרות זיופי... "שתיפח רוחי..." קם יעקוב ארדיטי עוקב בגאווה
אחרי הנצנוץ המתכתי של הקונטראבס --מנצנץ לו חזרה ואומר: "אני לא ענק גם לא ננס. בדרך כלל מנומס. אוהב לגעת בנשמה בלי לשאול: על שום מה ולמה? זה אני כמו שאני.. אס -הנותן לכם קצב ובגדול עם הקונטראבס." קופצת דגה מכסאה כולה דג מנתר מבריכה-
מבליטה סנפירים פוקחת עיניים מדרבקת בדרבוקה ואומרת :"הדרבוקה שבידי לא מפסיקה לדרבק, מתופפת בידיי: יודה...יודה..יא..יודה.. נותנת לו במנעמים! נותנת לו בליטופים! במעשה האהבהבים! מביאה לו שלום "ביום נפלא ממני". קמה שבולת- ראשה מבצבץ בקמה- ניצבת בעדנה, בידה משולש עדין ונוצץ. במלוא ענווה ואהבה- אומרת:"הנה בא וקרב, נעים זמירות -המשולש הירושלמי- לדורי דורות." גאולה הגננת לא נשארת חייבת ישר מתייצבת. אוחזת בקסטנייטס ואומרת: "הכלי כמחבת בידי חובטת פולחת אויר בנגינתי מחייכת באמיתי:"שלא ייגמר לעולם " יהודה ארדיטי נעמד אוחז בשתי ידיו חצוצרה ותוקע:"מכניס צלילים בכל בית ובית למען יוצרות ויוצרים. להנעים -להצחיק -להעשיר להאדיר את התזמורת להודות ולפרגן לכל נגנת ונגן. ולמנצחת כמובן. ולאחל לכולם-שהנגינה לא תגמר לעולם"
מאחורי הפסנתר נעמד כסלע מוצק הנגן סלע יצחק-אומר:" מנתר כהולך רגל פס על גבי פס
בין שחור ללבן.
אומר לעצמי--"לך בין הקווים"...
ולא צולח לי...
מחליט -"שם פס על הפסנתר,
לעבר מרים מנתר
כי היא נעמה לי ממנו"
נעמד בחיל ורעדה דוד סמוכה-כולו צניעות וענווה, משליך לים כאבי גופו המדאיגים-
כחכת דייגים.
נטוע- יציב -חזק
עטוף רוחניות וקדושה.
אוחז בקלרינט במצח נחושה.
אומר:"עם קלרינט שירי נשמה מנגן- נושף בו ככליזמר עתיר שירי קודש-
כולי רוחש ומרגש".
קמה עינת טמסות-מגלה את נפשה העירומה- צמאת האהבה.
אוחזת בחליל עץ כבבלון -מפיחה בו אויר- מתנשפת ואומרת:"מחליל העץ מפריחה חיים חדשים,אשר נפרמו מתוכי עם רגעי עבר שונים,-תווים עולים ויורדים-כמו גופי-חושפים פרקי נפשי-מרחיקים הרחק מכאן למקום ללא זמן-צלילים- מרקיעים סוערים -רוגשים--המנחמים רוחי ברכותם."
מתעוררת זומה משנת צהריים-
נעמדת לא מאופרת,מלאת שמחה ונחמה-מקרבת לבבות, בונה לה עולמות-עדויה בתודה על הדרך שמצאה-אוחזת בפיקולו ואומרת:"הפיקולו מנגן בקול קטן,לא מבין אם שייך לשם או לכאן, מחזיקה אותו חזק-
מכריזה:"לא אתן אותו לאף אחד-לא ליהודה -לא לאלה לי-
הוא רק שלי...רק שלי..."
היישר לאחר זכייה במקום ראשון בתחרות.
גוררת בדחיפה.. פסנתר נוסף- הפסנתרנית המהוללת -רות.
בהבעת ריחוף מנצח נעמדת מאחוריו -לרגע חוזרת למציאות...מחייכת לפי הכללים. יודעת שעוד מעט תתיישב ותרחף למקומות רחוקים...אומרת:"
קלידים מנגנים כאילו מעצמם: מוצרט , באך ,שטראוס , שופן יוצרים- מחשבות צוללות לעבר: פרות חומות המלחכות עשב- פעמונים מצלצלים על צוארן- אגמים זהובים- רחבת ריקודים = אשר מתקרתה משתלשלים אשכולי נברשות עטורות שלל אורות זוהרים. ואז..."בחדל הקש בקלידים"..הולכים ונגוזים: כרי דשא - אגמים זהובים- נברשות ורחבת ריקודים .
שוב לא הוזים...
כי למציאות חוזרים...
=================================
התיישבו כל הנגנים
מצפים בכליון עיניים
למנצחת המהוללת
גלי וייס.
והנה היא עולה מתייצבת במלוא הדרה.
קדה לכולם קידה
מניפה אל על שרביטה
מחייכת אל נגניה
נעמדת כולה נרגשת:
" רגע לפני ההדרן-נותר לי בגאווה עליכם להביט
להניף שרביט ואת לבבכם
להרטיט:
"הבו לי שרביט קסמים הפולט ניצוצות של מילים הנוגעות בנימי נפשכם,אצל כל אחד ואחת מכם,
כאן לתמיד בתזמורת
דרך המילים."
וההדרן מתחיל... תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |