אין כמו אימא

אימא ואבא צפו בטלוויזיה כשלפתע אמרה אימא:

"אני עייפה, וכבר מאוחר . אני חושבת שאלך לישון".

היא הלכה למטבח להכין כריכים לארוחת הבוקר של מחרת היום .

היא שטפה את קערת הפופקורן,

הוציאה מהמקפיא בשר לארוחת הערב של יום המחרת,

בדקה אם יש מספיק דגנים וקורנפלקס,

מלאה את מיכל הסוכר, ערכה את שולחן האוכל

והכינה את סיר הקפה לקראת הבוקר.

אז היא שמה כמה מגבות לחות במייבש,

טענה את מכונת הכביסה בכבסים,

גיהצה חולצה ותקנה כמה כפתורים רופפים.

היא אספה חלקי משחק שנשארו על השולחן בסלון,

הפעילה את מטען הטלפון הסלולארי,

והניחה את מדריך הטלפון למגירה שבארון.

היא השקתה את הצמחים,

רוקנה את פח האשפה ותלתה מגבת לייבוש.

היא פיהקה, התמתחה והלכה לחדר האמבטיה.

היא עצרה ליד שולחן הכתיבה, וכתבה פתק למורה,

הכינה כסף עבור הטיול של הילדים בשבוע שלאחר מכן,

ושמה במקומו ספר דקדוק ש"התחבא" מתחת לשולחן.

היא מלאה כרטיס ברכה ליום-הולדת של חברה,

הניחה אותו במעטפה, כתבה את הכתובת וביילה אותה,

והכינה פתק תזכורת למכולת.

את שניהם הניחה ליד התיק שלה.

אז אימא רחצה את פניה,

התמרחה בקרם לילה ובנוזל להחלקת קמטים,

צחצחה את שיניה ושייפה את ציפורניה.

אבא קרא מהסלון: "חשבתי שהלכת כבר לישון".

אימא השיבה לו: "אני כבר הולכת".

היא מלאה את קערית המים של הכלב והוציאה את החתול החוצה,

ווידאה שהדלתות נעולות ושהפרוזדור מואר.

היא הביטה בכל אחד מילדיה

וכבתה את המנורות והטלוויזיה בחדרם,

תלתה חולצה, "זרקה" כמה גרביים לסל הכבסים,

ושוחחה מעט עם אחד מהם שעדיין הכין שעורים.

בחדר שלה היא חברה את האזעקה

הוציאה מהארון בגדים ליום המחרת, יישרה את מתלה הנעליים .

היא "הוסיפה" עוד שלושה דברים לרשימת "מה עלי לעשות היום",

התפללה ועברה על רשימת המטלות שלה.

בדיוק עתה,

כבה אבא את הטלוויזיה בסלון

ו"הודיע" לא למישהו מסוים: "אני הולך לישון".

והוא עשה כך... בלא כל מחשבה נוספת.

האם זה משהו יוצא דופן?

ואתם עדיין מתפלאים מדוע נשים חיות יותר...?

משום שאנו - הנשים נועדנו לעשות דברים

(ולא נוכל למות מוקדם יותר,

עדיין נותרו לנו עיסוקים רבים בחיים!!!)