יצירות אחרונות
אֵין כְּמוֹ הָאַהֲבָה (2 תגובות)
אביה /שירים -23/12/2024 12:40
השירים העדינים שאת כותבת. להמשך במת הדיון של נורית (2 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -23/12/2024 11:06
עודי רואה אותו / בית קולנוע ילדותי (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -23/12/2024 04:21
כָּמוֹנִי, / בְּשׁוּלֵי בָמַת הַדִּיּוּן, זלדה, שִׁירָה. (10 תגובות)
רבקה ירון /שירים -22/12/2024 23:24
דִּמְיוֹן וּמְצִיאוּת🌹🌹🌹 (12 תגובות)
שמואל כהן /שירים -22/12/2024 22:55
הכתיבה כרכבת הרים / לבמת הדיון של נורית (11 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -22/12/2024 20:47
סיפורים
ערב
ערב "אני ערב." הפניתי את ראשי לצד ימין, ואז כלפי מטה. על חומת הבטון השבורה שלצד גרם המדרגות המוליך מהרחוב לעבר בניין המגורים בצבע חלודה מתקלף, שם הוא ישב, תלה בי זוג עיניים מימיות שלחלוחית נקוותה בזוויתן. הוא הושיט את ידו לעברי. הסבתי את מבטי והתחלתי לטפס במדרגות. "הוא דווקא לא ניראה ערבי, הרהרתי, אולי רוסי או רומני, אם אתחיל לדבר אתו עוד יאשימו אותי בפדופיליה או משהו. "אני ערב, " נשפה הרוח וניערה עלים אחרונים של שלכת מעץ הדולב החולה. דבר ראשון שאני עושה ברגע שאמצא עבודה, זה לשכור מישהו שיעקור את העץ הזה ליפני שהוא ייפול על הבניין המוזנח שלנו ויחריב אותו לגמרי, למה ועד הבית לא מסוגל לטפל בכלום רק בלקחת כסף כל הזמן? נישבר לי מנילי דבילי הזאת, איך בכלל נקלעתי לבניין הזה זה ממש קן הקוקייה, אה כן זה הדירה שסבא שלי רכש כי חשב שזו תהיה השקעה טובה, מאיפה הוא יכל לדעת שכל האזור יהפוך לכזה סלמס עם כל העובדים הזרים. עליתי במדרגות לקומה הרביעית ופתחתי את הדלת, ניגשתי למקרר שעמד במרפסת כי לא הצלחתי להכניסו למטבח הזעיר, ופתחתי אותו. שממון. חשתי את הרעב מכרסם את דפנות קיבתי ונושך אותי מבפנים כמו כלב שוטה. פתחתי את המגירה, חצי עגבנייה חייך לעברי בהתנצלות ומלפפון שנקודות לבנות כבר עיטרו את שוליו הביט בי בערגה שאגאל אותו מהנמק. במגרה השנייה מצאתי כמה עלי חסה נבולים שאפילו הארנבות בפינת החי היו מעקמות את חוטמן למראם וחתיכת אבוקדו משחירה מזוקן. הרעב החל להכות ביתר שאת וצבע את שאריות המזון הקלוקל בצבעי מעדנים, אספתי את שללי בידיי והולכתי אותו אחר כבוד לעבר המטבחון הפצפון. שמתי את הירקות בכיור הסדוק, רחצתי אותם היטב והנחתי אותם בזה אחר זה על צלחת זכוכית ששאלתי מחדר האוכל של הקיבוץ. חתכתי את הירקות לחתיכות קטנות וערבבתי את הסלט, הוספתי מעט מיץ לימון משומר ושמן שמצאתי בארון משמאל למטה, ועוד קמצוץ של מלח ופלפל שחור. בלוטות הרוק בפי החלו לעבוד במשנה מרץ למראה האוכל המתקרב, התענגתי על התשוקה שהציפה את חושיי. פתחתי את הארון מימין והנה קופסת טונה בודדה ונכלמת קרצה לעברי, הוספתי גם אותה, ממש סעודת מלכים. "ערב, " שרקה הרוח הסתווית דרך החלון והעבירה צמרמורת בגווי. ניגשתי לחלון המטבח שפנה אל הרחוב והושטתי את ידי לסוגרו, הילד עדיין שכב על חומת האבן בעיניים עצומות. ניסיתי לאטום אך המנעול החלוד סרב לקבל עליו את הדין. הבטתי בערגה במטעמים שהכנתי ובלעתי את רוקי, העמסתי על מגש חדר אוכל מפלסטיק חום את הצלחת, הוספתי לה כוס מים מהברז ומזלג ולקחתי את המגש למטה. "אני ערב." תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |