שירים

אופקים לא נודעים

 

חדה היתה מאכלת הכאב.

דק היה גביע האושר

כאורח הבא לרגע

ונעלם .

עמוק פרח היגון
 הכבה עם אור ראשון .

רחבה התקווה

כאביב הזה שבפתח

ולא נודעים אופקיה,

ואני בתווך

וגם אתה,

ומעגלינו הרחוקים משיקים

ומתחברים לעיתים

בנקודות החיים,

והים השוקק שלנו

מקיף אותנו

בסערותיו

עדינו.
 23.3.10

תגובות