יצירות אחרונות
בזיעת פועלם יביאו השלום (2 תגובות)
דני זכריה /שירים -24/11/2024 06:35
בין קולנוע למציאות (2 תגובות)
ארווין קליין /סיפורים -23/11/2024 23:55
לִרְאוֹת בַּאֲפֵלָה - לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹 (6 תגובות)
שמואל כהן /שירים -23/11/2024 23:00
קרקס (2 תגובות)
תומר קליין /שירים -23/11/2024 19:12
מַתָּנוֹת. (7 תגובות)
🐝🐝BeeBee /שירים -23/11/2024 16:43
כינור אמצע חיי (7 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -23/11/2024 12:56
הָאַהֲבוֹת שֶׁלָּנוּ (7 תגובות)
רבקה ירון /שירים -23/11/2024 12:31
שִׁיר לְעָמִית (5 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -23/11/2024 10:18
פוסטים
מקומם של ההורים ואחריותם בפשיעה אצל קטינים.פשיעה בגיל ההתבגרות (נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד)
השעה 3 לפנות בוקר, אתה וזוגתך ישנים שנת ישרים, עייפים מיום עבודה עמוס. אתם משפחה בורגנית נורמטיבית, משכנתא, כלב, מנסים לתמרן בין העבודה לבית. לא קריירה מפוארת, אך הכנסה שמאפשרת אורח חיים זעיר בורגני. יש לכם שני ילדים בגיל העשרה, בן ובת, כל אחד ספון בחדרו, תלמידים טובים, ילדים טובים, משתתפים בחוגים ובפעילות למען הקהילה. מה שנקרא - ילדים נורמטיבים טובים ומוצלחים. צלצול בדלת מעיר אותך, אתה בטוח שהצלצול נשמע בחלומך ומתכונן להתהפך לצד השני ולהמשיך לישון. אלא שגם אשתך התעוררה מאותה סיבה ואתם תוהים שמא שניכם חלמתם חלום סימולטני בו מצלצל פעמון הדלת. הצלצול חוזר על עצמו עצבני ומלווה בנקישות בדלת. אתם מביטים זה בזו, קמים מהמיטה, מוחים עם היד קורי שינה מופתעים ומפוחדים וניגשים להציץ בעינית. אשתך שואלת בקול רועד "מי זה?" "משטרה, לפתוח" צועק מישהו מבחוץ ומדביק לעינית את תעודת השוטר. אתם פותחים את הדלת, לא מבינים מה קורה, אל תוך הבית נכנסים 6 בלשים ודוחפים לך לפרצוף צו חיפוש. "הבן/בת שלכם חשוד/ה בסחר/שימוש/תיווך/בלדרות בסמים, גניבה/שוד מזוין, מעורבות בקטטה/דקירה/ירי/הריגה/רצח, אונס/מעשה סדום/מעשה מגונה, נהיגה בשכרות/תאונת פגע וברח (מחק את המיותר). אתם עומדים ממוסמרים לרצפה, בלי יכולת להגיב או לזוז. הילדים מתעוררים ויוצאים לראות על מה המהומה. בו בזמן השוטרים הופכים את הבית מהמסד ועד הטפחות ומחפשים ראיות סמים/כלי נשק/רכוש גנוב. (מחק את המיותר) לאחר שמצאו/לא מצאו את הראיות, כובלים את הבן/הבת ולוקחים לתחנת המשטרה לחקירה. אתם לאחר שהחלפתם בזריזות בגדים מתלווים אליהם, פועלים על אוטומט. הייתם בטוחים שאתם יודעים הכל על ילדיכם, הייתם הורים מסורים ולא החסרתם מהם דבר חומרית, מוסרית וערכית. איך הגעתם למצב הזה!? איפה טעיתם? האם אתם ההורים או החברים של ילדיכם? תופעה זו של איבוד סמכות הורית ושל מערכת החינוך באה לידי ביטוי בנתוני הפשיעה: 31% מכלל הקטינים שהיו מעורבים בפשיעה בשנת 2008 הם בני 17, 28% בני 16 ו-19% בני 15. היתר בני 14 ופחות.
וכפועל יוצא מהסיפור הנ"ל שחוצה מגזרים וכל קשר בינו לבין המצב הסוציו אקונומי של המשפחה הוא מקרי לחלוטין נשאלות מספר שאלות: (אתם יכולים לקחת את הסיפור הזה גם לכיוון של ילד/ה קורבן למשל לאונס כמו במקרה של האונס הקבוצתי האחרון לעת עתה)
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |