תיאוריית היפוקראטס
עלילה
נשיא ארגון הבריאות העולמי נרצח בעת פרסום דו"ח החקירה של מינהל התרופות האמריקני (FDA) בנוגע למותו של מר עולם לשעבר עקב לקיחת תרופת הסטרולברסיד (סוג של סטרואיד). דו"ח החקירה מזכה את יצרניתה חברת התרופות פרמהסמארט לבורטוריז. בכיסו של הנרצח נמצאת הודעת איום כתובה בצירוף אחד מעליו של צמח מרפא רעיל ביותר שנגנב ממשתלת המכון הוולקני בישראל.
פרופ' רודולף שטיינר נשיא ההסתדרות הרפואית העולמית פונה לאינטרפול. החשד נופל על כת "המסדר החתום של הבוקר הקסום", של פורסטר מוינרולי ומאמיניו, המאמינה ב-"ווילקה, דת כישוף פאגנית המשמשת לרפואה אלטרנטיבית. החוקר הראשי צ'רלס פרינסטון מקים צוות חקירה ובו המדען הבכיר של המחקר מהמכון הוולקני בישראל ד"ר צור וייסמן, ופרופסור ריצ'רד גארדיין, מומחה בעל שם עולמי בנושאי צמחי רעל ורפואה אלטרנטיבית, שהוא גם נכדו של ב. גארדיין אבי ה-"ווילקה" המודרנית מווינדזדור.
העלילה מתמקדת בניסיון של צוות החקירה להקדים את הגנבים/הרוצחים, ולפענח אילו רופאים יירצחו והיכן, הכל כדי להצילם.
הסוף מפתיע !
סילבר ספרינג, שבמרילנד ארה"ב, אחה"צ 28 באוקטובר 2008,
גופת הגבר השרירי נחה במרכז החדר. חלל הבטן היה פתוח לרווחה וממנו נשתלשלה צמה של עשרות חוטים ואלקטרודות שחצתה את החדר עד למפענח הממוחשב בקצה המעבדה. ד"ר ג'פרי רייס חש תחושת מצוקה ולחץ שהפרה אתהאיזון הנפשי שלו. "לא!, לא ייתכן, שאין מסקנה ברורה!, מה לא עשיתי נכון, לכל הרוחות?" הוא חשב בייאוש. נותרו לו עוד כעשר דקות, ונדמה היה לו שהן חולפות כמו שנים. את השקט של חדר המוות הטריד רעש של תקתוק מרגיז. "תק, תק, תק ...". לא!, לא היה זה השעון!, הייתה זו המדפסת לצידי המפענח הרובוטי שפלטה דפים על דפים עם טורי מספרים אינסופיים שאמורים היו להתחבר כדו"ח התוצאות, אך לא מסקנה סופית. הוא הביט שוב ושוב בשעון שבקיר המעבדה הטוקסיקולוגית. למתבונן מהצד הייתה תחושה שקיימת התאמת קצב מופלאה בין תקתוקה של המדפסת, תקתוקו של השעון, ותנועות ראשו של העולות ויורדות של ד"ר רייס. שפתיו נעו חרישית כאילו מנה את השניות לפיצוץ המתקרב, "עשרים ואחת, עשרים ושתיים, עשרים ו...".
באותם רגעים הוא פעל אינסטקטיבית כמו חייל קרב מתורגל. חיש מהר התיישב מול מחשבו האישי, "לך תסמוך על רובוטים" הוא הפטיר, "תכנת הטוקסיאנלייזר רק עליה אפשר לסמוך!". הוא היה באקסטזה. הוא הרים קבוצת דפים, עבר על הנתונים שהופיעו בהם, וכשמצא את הנתון המבוקש הקלידו מחדש במחשבו במהירות שיא ובקול, כמו היה מוצא שלל רב. "סטרומברויד אפס גרם, סקסיטוקסין אפס גרם, טטרודוטוקסין אפס גרם, ויטמינים מאה גרם, חומצות שלושים גרם, שורש צמחי עשרים גרם ...". הוא הקיש ENTERוהמתין.
"נו, נו ... " דחק במחשב. הוא הציץ לעבר השעון, השעה חמישה לחמש. עיניו התרוממו קמעה לעבר מסך המחשב בשולחנו, ורגע לפני שהביט בתוצאה שנתקבלה וקלט אותה במוחו, צלצל הטלפון. הוא נדרך כמו אקדח, ולחץ אוטומטית על הדיבורית בטלפון המשרדי שבשולחנו.
" ד"ר רייס, זאת שילה, מזכירתו של פרופסור מונסט. הוא מעוניין לדעת אם הכל מוכן לישיבה בחמש?"
הוא חש כיצד הדם אוזל מכל גופו. האם כך מרגיש הנידון למוות כשבאים לקחת אותו? ואז פרצה מגרונו צעקה "יש! יש!" צעק כשהביט במסך.
"ד"ר רייס, הכל בסדר?" שאלה שילה בקול מודאג.
"כן, כן, הכל בסדר. תגידי להם שאני עולה לחדר הישיבות!".
הוא הביט שוב בשעון, שתי דקות לפני חמש. לא נותר לו זמן בכלל כדי להדפיס את התוצאות כדו"ח מסודר ולעלות עימן לקומה השלושים ושתיים. הוא ניתק במהירות את כבל הרשת, הסתבך עם ניתוק כבל החשמל ופשוט שלף אותו החוצה במשיכה משנאי ההפעלה, אחז את המחשב הנייד הפתוח מהמסך, וזינק לעבר הדלת, לכיוון הקומה השלושים ושתיים. הוא רץ כאחוז אמוק אל המעלית, תפס אותה ברגע האחרון ממש לפני שדלתה ננעלה, תוך שהוא מצופף עוד יותר את כל האנשים שכבר היו בה. המעלית עלתה במהירות אלא שכל פעם נעצרה בקומה אחרת ומס' אנשים יצאו ממנה. הם חלפו על פני הקומה השביעית, העשירית, השמונה עשר, העשרים ושבע, השלושים, השלושים ואחת. כעת הוא נותר לבדו במעלית. הוא הביט במחשב שבידו וקלט את הבהוב המנורה המאותת שהסוללה עומדת להתרוקן עוד מס' שניות. הוא היה לחוץ, מחכים לו ולמסקנות "אסור לזה לקרות" חשב לעצמו. ואז שמע את הרמקול במעלית "הקומה השלושים ושתיים, קומת ההנהלה". הוא נדחק בדלת תוך כדי פתיחתה לצדדים, ורץ שוב לכיוון קצה המסדרון. על אף הנוף המדהים של האוקיינוס האטלנטי שנשקף מקירות הזכוכית הגבוהים של המבנה, לא היה לו את הזמן לעצור שנייה ולהביט, וכל כולו היה מכוון לחדר הישיבות בקצה המסדרון.
הקומה השלושים ושתיים, היא הקומה עליונה בבניין המרכז להערכת תרופות (CDER). מרכז זה, מהחשובים שבמינהל המזון והתרופות האמריקני FDA, מפקח על הליכי אישורן של תרופות חדשות, המיועדות לבני אדם, לרבות הניסויים הקליניים. הליכי האישור לתרופות נמשכים על פרק זמן של מספר שנים, במהלכן נבדקות בטיחותה ויעילותה של התרופה. אורות הפלורוצנט הלבנים נדלקו בזה אחר זה בחדר הישיבות שבקומת ההנהלה. לחדר נכנסה כל צמרת הרפואה העולמית. ראשון נכנס הפרופסור הזקן סר יצחק אייזק בינגהיים הבריטי נשיא ארגון הבריאות העולמי, הוא היה מלווה בפרופסור בן מונסט מנהל המרכז. אחריהם פרופסור רודולף שטיינר השוויצרי נשיא הסתדרות הרופאים העולמית, ופרופסור אליוט ביידן מנהל מינהל המזון והתרופות האמריקני FDA. שני האחרונים נחשבו עילויים ברפואה ולא פלא אפוא שאיישו את תפקידם הבכיר ביותר כבר לפני גיל חמישים. אליהם הצטרפו גם חברי מועצת המנהלים בארגונים הנ"ל. כולם רופאים בכירים בארצותיהם.
כל המכובדים התיישבו סביב שולחן הישיבות. פרופ' מונסט ישב בראש השולחן וסידר את הדפים שברשותו כמתכונן לנאום. השעה הייתה כבר חמש ועשרה וניכר היה על פניו של פרופסור מונסט שהוא עצבני ולחוץ אך הוא ניסה לשוות מראה של רוגע ובטחון, ואמר בחיוך "התכבדו, התכבדו בבקשה!. ואין לכם מה לחשוש, הרי כל המנעמים המוגשים אושרו במעבדותינו". הוא מזג לעצמו קפה מהביל, ותוך כדי כך הגניב מבט לעבר שעון היד שלו. "היכן ד"ר רייס?, חמש ועשרה ושום דו"ח לא נראה באופק. מה אני אומר להם?" הוא חשב לעצמו.
לפתע נפתחה דלת הזכוכית בקול חבטה עזה שכמעט וניפצה את הדלת המשוריינת, ולחדר התפרץ ד"ר רייס שהגיע בריצה כולו מתנשף, ובלוריתו מתנופפת על משקפיו באופן שהסתיר לו את היושבים בחדר. מעוצמת החבטה של דלת בזכוכית בקיר, נבהל פרופ' מונסט, הקנקן נפל מידו הימנית, הוא קפץ עם כסאו לאחור כדי לא להתלכלך, והקפה הרותח נשפך על קלסר הדפים שלו שבקדמת השולחן. הוא הרים מהר את הקלסר וניגב אותו בעזרת כמה מפיות שהיו על השולחן, אח"כ לקח עוד חופן מפיות וניגב את השולחן.
"מצטער על הבלגאן. קבלו בבקשה את ד"ר ג'פרי רייס, החוקר הראשי ומנהל המעבדה לטוקסיקולוגיה במרכזנו" אמר פרופ' מונסט.
"יש, יש מסקנות, פרופ' מונסט. מסקנות חד משמעיות אצלי במחשב!" הכריז ד"ר רייס "המרכז לא טעה!, תרופת הסטרולברסיד של פרמהסמארט לבורטוריז עומדת הדרישות התקן של המינהל, ולא נמצאו בגופת הדוגמן שום מרכיבים של רעלים היכולים היו לפגוע בו". הוא נרגע מעט, סידר את בלוריתו, ויישר מחדש את משקפיו. "סליחה" התנצל.
"אפשר לקבל את הדו"ח?" שאל פרופ' פול בינגהיים.
ד"ר רייס הסתכל בתדהמה על פרופ' בינגהיים הזקן, ואח"כ הביט בפרופ' מונסט כמו אדם הנאחז בכל כוחו בקצהו של צוק לפני שהוא נופל לתהום, וממתין למישהו שיחלץ אותו.
"אני מצטער פרופ' בינגהיים, אבל טיוטת הדו"ח שברשותי היא כרגע במצב נוזלי... כפי שאתה רואה" השיב פרופ' מונסט בחיוך והציג את קבוצת הדפים הריקים שברשותו לראווה כדי שכולם יראו את טיפות הקפה הנוטפות ממנו. כל יושבי השולחן האליפטי הגדול צחקו."כל שאוכל להציע לחברי הפנל המכובד מלבד טיוטה ידנית בעלת ארומת קפה ברזילאי משובח, הוא להביט במסך המקרן שמולנו ובממצאי התחשיב של ד"ר רייס, ולהתבשם בארומת התוצאה הקובעת שלא היה כל כשל באישור התרופה ובהתנהלות הפיקוח עליה אצל היצרנית פרמהסמארט לבורטוריז.".
ד"ר רייס ניגש אל השולחן, מיקם את המחשב, חיבר את כבל הזנת המתח וכבל המקרן ועמד להעלות את התכנה על המסך.
"אין צורך!" קבע נחרצות פרופ' בינגהיים. הוא התרומם "הייתי מבקש להקריא לחברי הפנל את נוסח ההודעה שאני עומד למסור לתקשורת. מממצאי החקירה המעמיקה של הוועדה המשותפת לארגון הבריאות העולמי, הסתדרות הרופאים העולמית, ומינהל המזון והתרופות האמריקני FDAשבחנה את בטיחות השימוש בתרופת הסטרולברסיד של פרמהסמארט לבורטוריז ממשפחת הסטרואידים עולה, שלא נמצאו רעלנים ומרכיבים מסוכנים אחרים לרבות השפעות מתופעות לוואי בגופו של הדוגמן ומר עולם לשעבר ריי סמית עקב השימוש המוגבר בתרופה. להערכת הוועדה מר ריי סמית המנוח נפטר מכשל חמור במערכת השרירים שבגופו עקב מאמץ יתר. כמוכן לא נמצאו כל כשלים בהליך אישור התרופה, והפיקוח עליה במעבדות החברה היצרנית. לפיכך הוחלט פה אחד על-ידי כל הגופים הנ"ל כי התרופה תמשיך להיות משווקת, ואושרה החזרתה לשוק. הוועדה מוסרת את תנחומיה למשפחת ריי סמית. הייתי מבקש מחברי הפנל להצביע בעד נוסח ההודעה"
כל חברי הפנל הרימו את ידם ותמכו בהודעה.
"האם יש למישהו הערות או השגות נוספות?" שאל פרופ' בינגהיים. אף אחד לא פצה את פיו. "טוב מאד" אמר בסיפוק.
"אני מבקש פרופ' מונסט שיירשם בפרוטוקול הישיבה שההחלטה נתקבלה פה אחד" הוסיף פרופ' ביידן.
"יבוצע" אישר פרופ' מונסט.
"האם נבצע מסיבת עיתונאים מקדימה כבר כאן בארה"ב?" התעניין פרופ' ביידן "כי אם כן, עליי להיערך ולעדכן את דובר המינהל"
"אם אתה חושב שזה באמת חיוני, אז כן" ענה לו פרופ' בינגהיים "אישית אני לא רואה בזאת כל צורך אם ממילא ארגון הבריאות העולמי יעשה זאת באופן רשמי ומקיף. מכובדי ראשי הארגונים" פנה לכולם, "אבקשכם להצטרף אליי לז'נבה למסיבת העיתונאים שתיערך בעוד שלושה ימים במשכננו החדש. ד"ר רייס אשמח אם גם אתה תצטרף, כדי להציג את הנתונים המספריים ולמקרה ויהיו שאלות טכניות מהותיות" הורה פרופ' בינגהיים.
ד"ר רייס היה מופתע. זאת הייתה התראה קצרה, והוא לא התכונן לכך כיאות. פרופ' מונסט היה מופתע עוד יותר, הבעת פניו שידרה מצוקה ...
