יצירות אחרונות
פּוֹנְדֵרוֹסָה (2 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -22/11/2024 07:23
משתתפת בצערו של דני זכריה עם מות אמו (3 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -22/11/2024 07:10
ביקור כה מפעים (5 תגובות)
דני זכריה /שירים -22/11/2024 06:35
בגיל שבעים נפגשנו (4 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -21/11/2024 22:10
געגועים לצבע שלי (3 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -21/11/2024 21:57
שיר השבוע - אַחִים🌹🌹🌹 (8 תגובות)
שמואל כהן /שירים -21/11/2024 21:55
תודה על ועל... (5 תגובות)
אילה בכור /שירים -21/11/2024 19:35
אַחַר הַשָּׁרָךְ / שִׁיר-עַם מִסְּפָרַד / מִסְּפָרַדִּית / (6 תגובות)
רבקה ירון /שירים -21/11/2024 13:46
אמסטרדם שלי (7 תגובות)
יצחק אור /שירים -21/11/2024 10:10
שירים
האחד תגובה לאלה לי והשני סתם הזוי לעצמיעוצם עיניי לקולות השקט עוטף אותי שלווה שותקת מקשיב לפעימות לבי גופי רפוי ראשי ריק ממחשבות משתיק פעימות גופי מת עתה נשמתי מרחפת מחפשת... עוצם עיניי לקולות השקט שמסביבי גופי ריק עתה מנשמתי המשוטטת ממעל הכל נראה אחרת עולם ערפילי שלווה אין קץ הלובן מסנוור בעיניים השקט מכה באוזניים הפרחים צבועים בצבעי הקשת פרפרים זוהרים מזמזמים נעימות מגן העדן זה הזמן לחזור אסור לי להישאר מעבר לזמן המוקצב גופי ריק עתה מבקש נשמה בחזרה בשובי אזכורה הכל את הלבן ואת הכחול יד מלאך כתבה את המילים לי היו רק דמעות כששבתי אל גופי אל אותן פעימות הלב שספרתי מחדש ביום הייתה היא אשת שיחה בלילה נסיכה יפה פעם ציירה לי חלום באצבעה לפני שהלכה לעולמה היו פעם ימים שכנים וגם שכנות והיו גם לילות הייתי מוקף יפהפיות וצעירות שנישקוני מכל עבר כולן נעלמו ולקחו איתן עלומים ואני יושב בדד ומביט בשחפים העפים מעל הים בתחתונים מטפלת פיליפינית אוחזת את ידי בידה הרכה אותה יד ענוגה ורכה שהצליפה בעכוזי לפני שעה קלה היא מושיטה לי את כוס התה ואני בכלל שותה קפה סיפרתי לה שפעם הייתי בחור יפה מוקף בנשים יפות שפעם למעני הלכו על גחלים לוחשות שפעם הייתי גבר עם כלי והיום אני רק שבר כלי היא הנהנה בראשה מאשרת שהיא לא מבינה והחלה לבכות על גבינה שנמסה הבטתי שוב לשמים לאנפות הנודדות חולם על אותם זיכרונות יפים איך צחקתי ורצתי בחופים פתע צחקה ובאו הגמלים ואני נסחף בים של קיפודים וסיפורים על נסיכים ונסיכות על שכנים ושכנות יחפות או אז ציירה לי בפיליפינית על החול בוא הביתה לקבל שוב מכות מה זה סאדו? שאלתי בקול היא שתקה ויומיים לא נתנה לי לאכול היו פעם לילות והיו גם ימים... ולאן נעלמו מוכרי האבטיחים.. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |