הנעל המעופפת

הנעל המעופפת

בדמוקרטיה שלנו שלוש רשויות:

שופטת, מבצעת ושקובעת את החוק.

לציית לשלושתן, על כל אזרח חובה,

אולם בין שלושתן, רק אחת, פרה קדושה.

אפילו לנעל משומשת שנזרקת יש הערך משלה,

תלוי באיזה רשות  תפגע, שתחרוץ את גורלה.

הנעל מבטאת את יחסו של ציבור מסוים,

  לשלטון דמוקרטי, שדוגלים בו רובם.     

השלכת הנעל המשומשת, שעכשיו על הפרק,

נזרקה באולם בית המשפט ופצעה את כבוד השופטת.

האומה עצרה את נשמתה, התקשורת יצאה מכליה.

להעניש את העבריין! כדי לחנך את העם, לא הייתה ברירה.

החשוד נשפט ונענש בחומרה וקיבל מאסר בפועל

על המעשה הנבזי שהיה שאת נפש וגועל.

הנעל פגעה באישיות ובעיקר את מי שהיא מייצגת

והכתה בבוז בכבודה של הרשות השופטת.

בחקירת אירועי אוקטובר, שהיו בכפרים הערבים,

קצין משטרה הוכה בפניו בנוכחות השופטים.

המכה יצגה אוכלוסייה של מפירי חוק, אלימה ומתפרעת,

המוכה, הקצין, היה "רק" נציגה של הרשות המבצעת.

בהפגנה אלימה על הר הבית בירושלים, בעיר הבירה,

מנהיג ערבי מתפרע, ירק בפניו של קצין המשטרה,

האומה והתקשורת לא הגיבו בבוז, בשאגה ובלהט

גם הקצין הזה, יצג "רק" את הרשות המבצעת.

חייבים להזכיר את חיילי צה"ל וכל אנשי הביטחון,

שבמקום נעליים חוטפים אבנים, כדורים וקללות כשיטפון.

מסכנים את חייהם בארץ וברחבי העולם,

האם היחס שמקבלים בשעת הצורך, מגן על ביטחונם וכבודם?

הזכרתי רק חלק קטן מהאירועים, על פי זכרוני,

שמשפטם (אם בכלל היה) של החשודים נמשך זמן אין סופי.

הענישה שקבלו (אם בכלל), ענישה סמלית וסולחת,

מכיוון שבעצם, הם פגעו "רק" ברשות המבצעת.

לסיום, האזרח הקטן, שבנוסף לחובות מגיעים לו גם זכויות,

כשניזוק רכושו, חובל גופו ונרמס כבודו, מעברות שונות,

האם כול העבריינים נענשו באותה המידה?

אני תוהה, שבעשיית הצדק, יש איפא-ואיפא.