יצירות אחרונות
הָסֵר מֵעָלֶיךָ בִּגְדֵי הַשַּׁלְהֶבֶת (0 תגובות)
אלפי /שירים -25/08/2026 15:50
הלוויה לג'ינס (1 תגובות)
jakuper /סיפורים -25/08/2026 14:01
ימיי חלפו והנה שוב (3 תגובות)
דינה קגן /שירים -25/08/2026 12:11
צילצול שאיבד את דרכו (5 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -25/08/2026 10:08
המורה החדש🌹🌹🌹 (9 תגובות)
שמואל כהן /סיפורים -25/08/2026 08:04
מִסְפָּר תֵּשַׁע בַּמִּגְרָשׁ הָאַחֵר (14 תגובות)
אביה /שירים -25/08/2026 06:54
אתה חלק מרגעי הפנאי (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -25/08/2026 06:45
וכך נמשיך לצעוד (5 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -24/08/2026 23:43
חרדת נטישה (8 תגובות)
בבר 1 /שירים -24/08/2026 20:40
השפן והארנבת (3 תגובות)
אילה בכור /שירים -24/08/2026 20:12
שירים
סמי העיראקי / יעל כרמי גבאי ©סמי העיראקי / יעל כרמי גבאי © ÿ סמי העיראקי הקטן גר בשוק, אשתו ה ש מ נ ה מסתובבת בין הדוכנים בחלוק. לא, הוא לא מתבייש במקומה, כשהיא בסביבה, הוא פשוט נבלע, ה י ה כ ל א ה י ה. סמי הוא נמוך, קומפקטי, קטן, ואם לא היה לו שפם, אפשר היה לשלוח אותו לגן, עם שקית של אוכל וכוסית עראק, זאחלווי, כמובן. לאשתו הדובה, הוא קורא 'חבובה' היא קמה כל בוקר ברבע לשבע, שוטפת ת'בית מעמידה על הגז, סיר של קובבבבבבהה. סמי מת על מזה. כל ערב, אשתו חבובה , צועדת מן המקרר למרפסת עם צלחות קטנות של אושר. את המגש היא מעמיסה ב כ ל מה שנשאר במקרר: זייתים, חמוצים, חומוס וטחינה, גם פיתה עיראקית היא מוסיפה פלחי אבטיח, מוזגת עראק עם המון קרח ומקווה שהעיראקי המשופם, לא ישים לב, אסור לו 'לקחת ללב' . כשסמי משתכר, היא מציצה אל ה'כיס של הגובות' נותנת לעצמה 'טיפ' , שתיים שלוש לירות.... וכשסמי נוחר, ועובר לחלום בעולם אחר. היא מובילה אותו למיטה, מכסה אותו בשמיכה. ואז, אל המטבח שבה ח ב ו ב ה ה ד ו ב ה,
היא מביאה ככר של לחם,
מוסיפה גבינה שמנה, ומתחילה בחגיגה: קודם כל היא מסדרת את הזייתים בשורה, ואחר כך מורחת פרוסה אחרי פרוסה, אחרי פרוסה, הנה הלכה הטחינה, גם החומוס נבלע בשקיקה, את האבטיח היא גורסת,
ותוך דקה, מפנה את המרפסת.
ואז, מרוצה, את שארית הפיתה לועסת אל העיראקי הקטן מצטרפת, או יותר נכון דוחפת, אל הצד הקטן שלו במיטה... העיראקי קטן לא מרגיש כלום, כבר נוחר מזמן, 'חבל על הזמן'. חבובה היא עוזרת. לאנשים היא מכבסת, מגהצת , לפעמים גם מבשלת. ובעיקר, בכל מקום שבו היא מבשלת,
היא גם טועמת:
לעצמה היא מוזגת, שתי צלחות גדושות, רעבה הגברת. מאתמול במרפסת, לא היה לה זמן לאכול, היא צריכה שיהיה לה כח, לטפל בסמי המסכן. מהסידור הזה , חבובה מאוד מרוצה, והיא אומרת לעצמה, שעבודה אחרת , היא ב כ ל ל לא רוצה. סמי אוהב את חבובה, למרות שהיא 'דובה', הוא רק לפעמים 'מתבאס', כשהולכים לחתונה, סמי עומד לידה,
הצלם קולט רק א ו ת ה בתמונה,
ואחר כך כל בני המשפחה, כועסים, שהוא לא בא לחתונה... ÿ כל הזכויות שמורות ליעל כרמי גבאי © יאללה ביי תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |