שירים

עיוורון התמימות

מול גלקסיות אנושיות
צבועות וחסודות
נבלמתי
נסגרו חרצובות לשוני
הורד גרדום
על ורד גאוותי
תשוקות הפכו סמויות
רחוקות ממימוש ומאושר
רק דחף ופחד
להסיר צעיפים
לעמוד על טיבם ההרמוני
כי כולם שמחים ויפים
אף לא אחד עצוב כמוני
נרצחתי מקנאה ותמימות
כששמעתי הצלחות ואני בגלות
שקעתי בבעיות תדמית
וימים מיוחמים מיותמים
הקפיצו אותי ככספית
נר זכרון נמס בתוכי
כאיפור ביום שרבי
עד גז ענן התמימות
אמת התבהרה ואשליה
חרטומי העיר הבנויה
לקוחות אירוטיקה קנויה
 
 

תגובות