שירים

לאחר מעשה

בשדות רחוקים האפלה מולכת,

דומיית מתים מטיילת בתום.

זמן החלד כמו עמד לו מלכת,

ירח שט באמבט של מרום.

 

רוח קיץ חיוור פולש לשדה,

מעמר שיבולים דקיקות וכנועות,

ושעון החול בעצמו מתמודד

עם אותן הדקות שהתחפשו לשעות.

 

ומשורר פתי אחד מלהג לו,

על שתיקות וירחים ורוחות,

ולא יודע כי המצפון לועג לו,

על רוח רעה ושתיקות מביכות.

תגובות