שירים

בשמלה שחורה הדוקה עד כאב
היא תנוח למרגלות הספסל הנטוש ,
הדהוי , המכוסה עלי שלכת נבולים.
ובמכחול שבור
היא תצבע ענני חורף אפורים
בתכלת לילך ושני .

היא תקדיש לו פעימה , פעימה
ולו האחרונה שנותרה בה .
ובצנצנת שקופה משפיות היא תנצור
זכרונות , חלומות ומה שממנו נותר בה.

כי רק הוא יכול לשמוע אותה בשתיקתה
ולדעת אותה בזעקתה .

רק הוא.

תגובות