" ת מ ו נ ה "

תמונה.

רעש, כביש דו מסלולי וצומת בפינה הקרובה. מנועי מכוניות, קטנועים, משאיות, אוטובוסים, צפירות רמות אוושות צמיגים במפגש עם האספלט השחור חולפים בזה אחר זה בשעטה על פני תחנת האוטובוס וממשיכים הלאה וצפונה.

שני אוטובוסים עולים מן האופק מתקרבים במהירות חוצים את הרמזור ובאיתות צהוב עוברים לנתיב הימני עד לעצירה בתחנה בחריקת גלגלים ובמנוע קרקשן. דלתות האוטובוס הראשון נפתחות לקול נפיחת אויר לרווחה, אישה אחת נוטשת את ידית המעקה הכחולה ורגליה בנעלי סירה מבד אפור מדלגות מן המדרגה האחרונה אל המדרכה האפורה. שיערה הקצר בהיר ודקיק כגזרתה, עיניה ממוסגרות זהב. ללא היסוס היא פונה ימינה וממשיכה והולכת בצעדים קלילים קדימה, אל עבר הצומת הקרובה. גבה עטוי סריג קפוצ'ון בורוד רך בדוגמת מפת קרוֹשֶה, מכנסיה באפור בהיר, ארוכים וצרים מתרחבים כלפי מטה, מכסים את ישבניה ברפיון קמוט קפלים.  היא עוצרת, ונפנית וחוזרת בצעדיה המהירים אל תחנת האוטובוס, עוצרת ונעמדת בסמוך. עורה בהיר ושקוף רפוי כקפלי שמיכה זנוחה.

"את מכירה את רחוב דיסנצ'יק?",

"כן, בטח, זה ממש כאן. תפני שמאלה ואחרי כמה מטרים תפני ימינה זה דיסנצ'יק".

"ידעתי! איזה נהג מטומטם, אמרתי לו שדיסנצ'יק זה כאן, אבל הוא רצה שארד בתחנה הבאה, אמר שזה שם".

"בטח טעה, התבלבל, אני מאמינה שהיתה לו כוונה טובה",

"איזו כוונה טובה, אדיוט, פשוט חתיכת אדיוט, אמרתי לו 6, מרימה ידה מזרחה לעבר בנין, 4 ו-6 זה חתיכה אחת, אבל הוא בכל זאת אמר. מה איכפת לו".

"הוא יכול היה לומר שהוא לא יודע. רצה לעזור לך. חשב שהוא עוזר",

"לא, לא, זו כבר פעם שניה, בפעם הקודמת ירדתי בתחנה הבאה, סתם הלכתי ברגל בגללו בחום נורא",

"אז את כבר מכירה את הרחוב".

"לא, לא, כן. אבל פעם קודמת בגלל האדיוט הזה ירדתי למעלה והלכתי את כל הדרך ברגל בחום הזה, זה היה בלתי נסבל",

"אז בפעם הבאה תאמרי לו. תסבירי לו שהוא טעה ותבקשי שאם הוא לא יודע דבר בוודאות אז שלא יאמר"

"בטח.. את חושבת שיש עם מי לדבר?", גיחוך של בוז ננסך על פניה,

"את יודעת, הנהגים לא חייבים להכיר את כל הרחובות מסביב לתחנות..",

"מה פתאום, למה לא?!",

"כי זה לא התפקיד שלהם ועדיין אני מאמינה שהכוונה שלו היתה טובה",

כובע בצבע תואם למכנסיה ונעליה צץ בידה, שוליו מבד רך, היא מרימה אותו אל ראשה ובשתי ידיה הקמוטות חובשת אותו כאילו היה מכסה מתברג של צנצנת חמוצים.

"הנהג מטומטם. לא יודע שום דבר מהחיים שלו. א ת י ו פ י ! נו, מה?!".

מסתובבת ובצעדים מהירים מתרחקת והולכת הלאה עם הקפוצ'ון הורוד בדוגמת מפת קרושה על גבה ומכנסיים אפורים מתרחבים מטה.

 כל הזכויות שמורות לי.

.