והלילה כוכבים

 והלילה כוכבים 

מאת: שירת הים



והלילה כוכבים
כובשים את הדממה.
ומיטבל העננה
מטיל באפילה.

ויש בי רגעים כבים
כמעיינות עזובים.
גם סלעים פה נישברים
אל בין המייצרים.

והלילה השירים
בלי צליל ומנגינה.
עלטה בהם יושבה
בעמודי השבעה.

והסהר מנקר בחלומי
ופורש את תקוותי,
אך אני פה לבדי,
וקר בתוך לבי.

והלילה הגעגוע מתפתל,
ומספיד את אלבומי.
אל עיצבי בערפל,
התמוז גם מתאבל.

ואותו חיוך ומבט
קפא בחום השרב,
וריח של אוהבים
ניטמן בין השבילים.

והלילה כוכבים
פוצעים את הנשמה,
וסיפור של אהבה
נפל לבד לאדמה.


©22.07.04

שירת הים