יצירות אחרונות
מסיפורי העץ אובות, האלה וקאלה (5 תגובות)
אריק חבי"ף /סיפורים -21/10/2026 14:09
לאחר המלחמה (4 תגובות)
אדם אמיר-לב /שירים -21/10/2026 11:53
השקט שבין פעימות הלב (6 תגובות)
מרים /שירים -21/10/2026 08:39
גלגל החיים (5 תגובות)
אילה בכור /שירים -21/10/2026 08:03
מגדל ההיבריס (9 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -21/10/2026 07:59
בֵּין מַחְשָׁבָה לִשְׁגִיאָה🌹🌹🌹 (13 תגובות)
שמואל כהן /שירים -21/10/2026 07:11
גם אתה תהיה מסוגל (5 תגובות)
דני זכריה /שירים -21/10/2026 06:52
החלמה מהירה לנורית (5 תגובות)
גלי צבי-ויס /הודעות -21/10/2026 01:06
צעדים ותנועה (6 תגובות)
ZR /שירים -20/10/2026 22:35
חוטים של גשם (7 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -20/10/2026 19:52
סיפורים
המאהבפנים נאות וצעירות תמיד היו לי,ובגד הים בקיני אותו לבשתי החמיא ל-46 שנותי, כמורה להיסטוריה מחנכת בכיתה יא בבית ספר תיכון הקפדתי ללבוש בקיני צנוע שיכסה כל חלק מוצנע בגופי, משסיימתי את השחייה בבריכה ישבתי על כסא נוח מנסה להצית סיגריה, "אפשר לעזור"? "תודה כן" עלם צעיר גבוה יפה תואר בנוי לתלפיות הנראה כמחצית שנותיי היה הגנטלמן הצעיר שהצית את הסיגריה. "מה את קוראת"? שאל כשהוא מבחין בספר שלצידי "רומן באנגלית" "ומה את עושה".? מורה בתיכון להיסטוריה השבתי. אישה מלומדת מאוד פסק .ומהו עיסוקך? מלצר במלון."אני מעט מתמצא בהיסטוריה היה מצביא נפוליון היתה לו חברה זוזפין,נכון"? השתדלתי לא לצחוק ונתתי לו סקירה קצרה על חייו ופועלו של נפוליון כשהוא מקשיב בקשב רב, מבלי משים נגע בירכי והרגשתי צמרמורת בכל גופי, שוחחנו עוד כשעה קלה על דא והא לבסוף ביקש את כתובתי ומספר הטלפון שלי, בשמחה נתתי לו ואף קבענו שיבוא למחרת לשתות קפה בביתי, אני גרושה טריה גרה בגפי. למחרת לבשתי את השמלה הכי נועזת שלי וליבי הלם בחוזקה כשל נערה צעירה,משבא ישבנו בסלון, סיפר לי על ילדותו הקשה, איך נאלץ לעזוב את בית הספר בתום כיתה ט ומות אימו האהובה בגיל ההתבגרות. תסביך אדיפוס קלסי הרהרתי בליבי, איבד את אימו האהובה ומשליך את אהבתו על נשים מבוגרות,מחפש את דמות האם סברתי. לאחר זמן מה ביקש לראות את דירת שלושת החדרים שלי כשהגענו לחדר השינה ישב על המיטה ומשך אותי קלות אליו משם ועד פורקן יצרים הדדי מלא מסופק ונועז הדרך היתה קצרה, לפני שהלך לדרכו ביקש הלוואה בסך שלוש מאות ש"ח, נתתי לו את הסכום שביקש וקבענו להיפגש בביתי בעוד ימים אחדים וכך היה, בא, שכבנו, ולפני שהלך שוב ביקש הלוואה שלוש מאות ש"ח, נתתי לו את הסכום האמור והלך לדרכו,הרגשתי מורת רוח רבה ואי נוחות גדולה מאוד עם עניין ההלוואות הכספיות. כשבא בשלישית לאחר ששכבנו שוב נשנה דבר ההלוואה ארבע מאות ש"ח ביקש, הפעם כבר הערתי לו "אין זה נאה לבקש מאישה הלוואות בלי סוף" אמרתי. "מה את חושבת למה אני שוכב איתך"? אמר בחוצפה ובקול רם "אני נותן שרות ורוצה תמורה"! מיד הבנתי לא בתסביך אדיפוס עסקינן אלא בג'יגולו מצוי זו עבודתו, חשתי מבויישת אולם אזרתי אומץ ואמרתי לו "לך ואל תחזור יותר" וכך היה. הזכויות שמורות תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |