הנמלים והאריות המשך - התנצלותו של גולדסטון

בג'ונגל התיכון, שם גרו הנמלים

בבוקר ובליל, בכל המרץ פועלים

גרגיר ועוד גרגיר, של חומוס כמובן

לקן הנמלים הביאו בשובן

בג'ונגל התיכון, גם גרו עוד חיות

חמורים וחזירים, ולהקה של אריות

גם הם מזון לקטו, שלב אחרי שלב

מתנובת היער, בשר, דבש וחלב.

ראו הנמלים, את שיפען של החיות

קבעו "מגיע לנו, חיים זהים לחיות"

פנו הם לחיות, "נתחלק כך, עד עולם?"

והחיות, "בבקשה!, הרי יש לכולם"

"באמת תודה רבה!, אבל אתם גדולים,

אתם אוכלים פי אלף, מכל הנמלים.

לכן עשו דיאטה!" הציעו הקטנות

והחיות השיבו, "לקטו יותר מנות!"

הבינו הנמלים, שגם לחיות ישנם צרכים

ולא הכל בנוי, רק על סולם של ערכים

"נסלק את החיות, רק בדרכים רעות",

אמרו "מהיום קיננו, הופך לקן צרעות!"

למחרת בבוקר, חולייה של אדומות

עקצה שני חמורים, באזור החממות

נערו החמורים, והשיבו שיר מזמור

כי מה יש לצפות, חמור נשאר חמור!

ואז בצהריים, בגיא שבין הרים

תקפה חולייה אחרת, עדר חזירים

החזירים הגיבו, איימו על הנמלים

ושבו אל האוכל, שרובץ על הגללים

בערב לנחיל, התאחדו כל החוליות

והתנפלו מהמנהרות, על כמה לביאות

האריות פשטו אז, מ-גור ועד זקן

לא רק על החוליות, אלא על כל ה-קן

כשנסתיימה המתקפה, אזי הג'ונגל התעורר

ולעיניו שוד ושבר, נגלה ה-קן המתפורר

החליט מלך הזוחלים אז, כל עוד ה-קן נושם

למנות את הצבוע, לחקור כאן "מי אשם!?"

ריחן של נבלות, הוא ממרחק מריח

זה אוכל בשבילו, גם אם זה מסריח

פגש אז הצבוע, בנמלים פצועות

אמרו "תקפו אותנו, כמו שתוקפים צרעות"

"ולמה לא הצלחתן, על הקן שלכן לשמור?"

השיבו "לא ידענו, שאריה זה לא חמור!"

ביקש אז הצבוע, את תגובת האריות

"יש לי מנדט לדו"ח, הרי גם הנמלים חיות?!"

ענו לו "לא תודה!, אתה לבד אותו תגמור

כי אצלנו כבר יודעים, שצבוע זה חמור!".

כתב בדו"ח אז הצבוע, מסקנה במספר מילים,

"האריות פושעי מלחמה, כי הם יותר גדולים".

אבל המסקנה אחרת, ושהאל ישמור,    

שחמור גם עם מנדט, תמיד נשאר חמור.

האריות קצת כעסו, וגם הביעו חרטה

"תיקנו את הטעויות, שלא יחזרו מעתה".

אך לא הנמלים, בדו"ח הוכרו הן כצרעות,

ועכשיו את כלל הג'ונגל, תוקפות המופרעות.

מה פלא שאותו צבוע, נשא קולו המתרונן

"סליחה טעיתי!, לאריות כן מותר להתגונן.

לו ידעתי אז את מה, שמובן בעולם כולו

הייתם לי קוראים ידיד, וחמור?!, ודאי שלא".

"ידיד?" צחקו האריות, "חתיכת חמור, אתה!,  

"ומידידותו של החמור, יש לצפות רק לבעיטה"

ורק זאת לכם אזכיר, לפני את פעמיי אשימה,

שגם בעיטה בתחת מחמור, זה צעד אחד קדימה