בין אסופה לסופה

הַחַיִּים הֵם

קֶצֶב

שֶׁהִסְתַּחְרֵר

וְהַמַּחְשָׁבוֹת מִתְרוֹצְצוֹת

בַּגֵּאָיוֹת הַדְּרָמָטִיּוֹת שֶׁל

הָרֹאשׁ.

בֵּין אֲסוּפַת הַשְּׁתִיקוֹת

לְסוּפַת הַדְּמָעוֹת,

זוֹעֲקִים עֲצַבֵּי הַנֶּפֶשׁ

הַמְּרֻמָּה

וְנוֹעָצִים סִכּוֹת שֶׁל

בְּדִידוּת

עַל לוּחַ הַלְּבָבוֹת

הָאֲבוּדִים.

בַּקֶּצֶב הַזֶּה, גַּם

הַתְּפִלּוֹת הַמְּעֻרְטָלוֹת,

מִתְעַרְסְלוֹת

בְּחֵיקָן שֶׁל תִּקְווֹת

מְעֻרְפָּלוֹת.