פוסטים

אימת העצים

לתמונתו של ארדיטי
עצים אדומי גזע,מאויימי חשכה תולים אצבע משולשת(לא אחת)כלפי מעלה.המוות האדום\החשיפה מעלוותם,החשכה המאיימת לבלוע אותםלתוך לוע שחור,פעור,אינומרתיע,הם עומדים גאים,הם יודעים ששורשיהם עמוקים ויונקים את הלחות מהאגם על שיכבת הסלע,גם אם יכרתו אותם,בכוחם להוציא נצרים וחוטרים מהגדם הכרות.לא כך האדם.הוא ירא א ת המוות.האדם הוא היצור היחיד עלי אדמות,כניראה ,שמודע לכך
שהוא מודע .מודע לגורלו ולסופיותו.נכון שהוא רוצה שצאצאיו ימשיכו אותו,כפי שהוא נוהג לומר,אבל הוא .הוא עצמו מה יהה על כל הידע והמידע שצבר,על חוויותיו,הכל יאבד?אז אולי כל העיסוק הזה בחכמה היה לשווא?ואז הוא העלה את האפשרות של גילגול נשמות והדתות ניכנסו לנישה הזו של האימה מפני הסוף והריקנות הזו של ה"שווא"האפשרי.ואני,קוראי,מקווה שההמצאה הזו של הדתות וגילגולי הנשמות היא גילוי חשיפת היש ולא המצאה הכרחית כדי לעבור את החיים האלה ברגיעה.ומה אתם חושבים על זה?

תגובות