יצירות אחרונות
שִׁיר הוּא לֹא רַק צוּרָה - לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹 (0 תגובות)
שמואל כהן /שירים -05/05/2024 02:38
אי אפשר עוד (0 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -04/05/2024 22:19
הקזוארינות (0 תגובות)
צביקה רז /שירים -04/05/2024 21:46
כְּשֶּהַתוֹתַחִים רוֹעֲמִים (0 תגובות)
אביה /שירים -04/05/2024 16:45
הַלֵּב. הַלֵּב. (1 תגובות)
רבקה ירון /שירים -04/05/2024 11:58
עמימות (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -04/05/2024 11:30
ימים חסרי נשימה (5 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -04/05/2024 08:58
ויפה, כה יפה הדרך (9 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -03/05/2024 22:07
סיפורים
אבק כוכבים .
זו התחלה למשהו, יכול להיות שאשאיר זאת כך ויכול להיות שאנסה להמשיך .
בדר"כ יש לי רעיונות לכל מיני סיפורים ואני לא מפתח אותם ... אני כותב יותר שירה אז קצת קשה לי בסיפורת . אם למישהו יש עצות איך לפתח רעיון לסיפור מלא אשמח לשמוע. עכשיו לקטע שכתבתי : הנה שוב הוא עובר כאן, הבחור המוזר באוטו
הישן שמנגן מנגינת רוק נ' רול ישנה בקולי קולות, למען ידעו כולם, מעבר לכל ספק – הוא כאן ! כאילו הגיע מתקופה אחרת לגמרי, אי שם
בנבכי ההיסטוריה . ואולי גם אני שייך לשם, שיקח אותי טרמפ,
שיקח אותי לתקופה ההיא, או לתקופה שעוד לא הגיעה . משום מה הכל מרגיש לי כאן זר ושונה,
כאילו נועדתי לחיות בזמן אחר, כלוא בחור תולעת, בין העבר לעתיד, מהו
הווה אם לא שלב ביניים מיותר ? קח אותי איתך, איש מת או שעוד לא נולד,
לי זה בכלל לא משנה . אם נרקוד לצלילי הביטלס, או נטייל
בשבילי פארק על הירח, לי זה בכלל לא משנה . ואני מרים את ידי, מסמן לו לעצור, לקחת
אותי באוטו הקסמים שלו למקום אחר . הוא מסתכל עליי, בעיניים ריקות, מתסכל
עליי אבל לא רואה . ממשיך לנסוע, ונעלם באופק - משאיר אותי
צף באבק הכוכבים שלו. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |