יצירות אחרונות
הנה היא הולכת (0 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -02/05/2024 21:56
להתעלל מעט (1 תגובות)
צביקה רז /שירים -02/05/2024 21:44
עצם הידיעה (0 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -02/05/2024 21:34
שיר השבוע - עַל פְּנֵי שָׂדוֹת (1 תגובות)
שמואל כהן /שירים -02/05/2024 21:33
טַעַם שֶׁל עוֹד (2 תגובות)
רבקה ירון /שירים -02/05/2024 18:49
ספר חדש בהוצאת דרך המילים (4 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -02/05/2024 16:51
והיום כורע ברך (3 תגובות)
אסנת אלון /שירים -02/05/2024 11:18
שְׁדֵּרוֹת הַשִּׂמְחָה (12 תגובות)
אביה /שירים -02/05/2024 09:43
פעם היו חלומות.. (12 תגובות)
אילה בכור /שירים -02/05/2024 09:43
עַל נַהֲרוֹת הַלֵּב (14 תגובות)
שמואל כהן /שירים -02/05/2024 04:21
שירים
ניצבת לה דלתנעלי עקב מרותקות אל רצפה חדגונית עשויה פרקט. על קירות לבנים נשמטו צבעים אפורים מדי פעם, נקודות הגיון ותחושות שוליות של אכזבה או אופטימיות תמימה. והנה ניצבת לה דלת. דפיקות עקבים גבוהים בקצב קבוע ואחיד התחילו מאיטות ונעצרות אל מול הידית הכסופה, שהבריקה לה בתוך החושך הנפשי. מתוך הצורך והתאווה ידיי שמטו האטימות ולחצו על הידית החורקת, כאילו מדובר בנורמה מקובלת, ידית שנפתחה אלפי פעמים מצידי. והנה נפתחת לה דלת יפה, עשויה עץ לבן. נפתחת ברוח פרצים מצד נשימותיי, ברוח פרצים מצד התחלתך. והיני ניצבת מולך. ובאורח פלא, פתאום מה שאסור מותר ומה שמיותר הכרחי. מה שהחלטתי שמוט ומה שחרוט סופו למות. וככל שהפיתוי חזק ופראי, כך דמותך המרמה מתרחק מצילי, קמלה ממבטי. אך זאת אינך הנובלת, אלו עיני המובילות אותך לנבול את ציפיותיי.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |