סיפורים

"הר הבית בידנו"

שעת צהריים. אני מתנדנד בערסל,נים לא נים. לפתע, מצלצל הנייד שלי,
אני מרים,  הלו?  מעברו השני של הקו, שאגה ,  "הר הבית בידנו"
קפאתי על מקומי . לא שלום , לא היי , לא,  מה נשמע ?
מוטה גור , צועק לי בסלולרי "הר הבית בידנו".  התעשתתי.
קלטתי את גודל השעה , וגם את חוסר ההגיון,  לאחר שתיקה קלה,
של הלם.אמרתי :"מברוק מוטה ",והוספתי ," שיהיה בשעה טובה "
ובעודי מתאושש,ומוטה גור עדיין על הקו,שאלתי :"מוטה , מה אתה עושה בסלולרי שלי?"  שנת 2006?   אתה לא חש תלישות כרונולוגית???"
הוספתי לשאול .  צחוקו של מוטה , הידהד מעברו השני של הקו.
"עזוב כרונולוגיה זה לא הזמן " , אמר בביטול , ואני ממשיך להקשות ,
"אבל מוטה ,אתה יודע , הר הבית?  שנת 1967 מלחמת ששת הימים ?
אנחנו ב-2006 ! ,כאילו דא ???" הוספתי מוכה תמהון .מעברו השני של הקו ,אומר לי מוטה גור   "שנת 2006 ?   סלולרי ? הכל מתגמד ,
 לעומת  הר הבית "  ובטרם נמוג   ממכשיר הטלפון ,
הספיק לאמר לי  "ת ת ע ו ר ר" . 
ואכן  התעוררתי  לקול  צפירת  אמבולנס  שעבר  ברחוב .
-
-
הזכויות שמורות
-
-
הערה:מוטה גור- ז"ל . מפקד חטיבת הצנחנים ,במלחמת ששת הימים.
 
 

תגובות