סיפורים

סיפור אמיתי -בין בוגרשוב לשד' רוטשילד בתל-אביב

בשתים בלילה,בין בוגרשוב לשד' רוטשילד בתל-אביב ,בבית אחורי,פרצה שרפה.חיש מהר הגיעו שלוש כבאיות והחלו במלאכת הכיבוי.אבל דיירי הבתים הסמוכים אם מחשש שהדלקה עלולה להגיע לביתם ואם מסקרנות ,ירדו לאור הכוכבים והאש לחצר .מי בכותנתו ,מי בחלוקו ומי עם כלבו האהוב או חתולו.אחדים מהם היו ספוגי ריח השרפה ומפוייחים,בשער פרוע ובהתרגשות גדולה.אחרי הכל ,נודה שהתקנאו מעט בדיירי האוהלים שנימצאים בשכנותם עם כל האקשן ואצלם לא קורה דבר והנה ,ברוך השם גם אצלם...
רוב האנשים לא ראו זה את זה מעולם ואם במיקרה עברו זה ליד זה,אז לא הבחינו איש ברעהו,שלא לומר שלא הכירו איש את שכנו.עכשיו כולם דיברו זה עם זה ועם זו שיחה סוערת ונירגשת כאילו גרו תמיד באותה הדירה עצמה שלא לומר באותו הבניין ומכירים זה את זה מהצבא או מגן הילדים.איש,שלא לומר אשה לא שמו לב זה לתלבושתו הלא מפוארת של זולתו,רק עניין הדלקה היה הנושא  שהדליק את מוחם.לשמחת רובם הדלקה כבתה ,הכבאיות נסעו לדרכן,אבל השכנים המשיכו עוד לעמוד באמצע הלילה,קבוצה לא קטנה של אנשים מכל הגילים והזנים
אשה צעירה אחת שירדה אף היא לבדוק אם לבלוני הגז שלה ולקירות הבניין שלום,כשראתה שהכל עומד על תילו,כמו שצריך,ניגשה אל זוג ישישים שניראה מפוייח במיוחד והציעה להם ללון אצלה אם אינם חוששים מבכי של תינוקות ,ומבעל נוחר
שהרי בוודאי איבדו את האפשרות ללון בדירתם.הישישה חיבקה את האם הצעירה והודתה לה בחיוך רחב וענתה שברוך השם דירתם שלמה ותקינה."אתה רואה?" אמרה הישישה לבעלה ולא הוסיפה.אחרי חמישים שנה יחד הוא כבר אינו זקוק לפרושים.
למחרת ראיתי את האשה הצעירה משוחחת עם ישישה אחת "בגן מאיר" הסמוך לביתה"מי זאת"?שאלתי."אה,זו?סתם שכנה נחמדה"כך אמרה ולא יספה.
אגב,אחר כך הסתבר שהדלקה פרצה בגלל קצר ממחשב ביתי.בעל הבית אמר שאין לו כסף כדי לקנות מפסק לארון החשמל נגד קצר חשמלי.ואתם?מה אתם רוצים שאוציא לכם את הערמונים מן האש?
הסיפור הזה התרחש אתמול,בחיי הנעליים החדשות שלי
.הסיקו את המסקנות בעצמכם. 
 

תגובות