מדבר

מדבר    נירה לוי-חכים

בְּכַנְפֵי אַהֲבָה מְמַהֵר הֶעָתִיד,

לָעוּף לֶעָבָר זְרוֹעוֹת הֶעָבָר.

מְרֻתֶּקֶת לְתוֹךְ מִזְמוֹרְךָ,

תֹּכֶן לִנְסֹךְ מְלֹא אַהֲבָתְךָ.

שֶׁקֶט הוּא, וְאָזְנְךָ קַשּׁוּבָה,

מְלֵאַת נְשָׁמָה, מְרֻבַּת תַּאֲוָה.

יָצָא מַעֲבָרוֹ שֶׁל לֵיל שְׁמָשׁוֹת נוֹצְצוֹת,

בִּדְבָרְךָ עַל סַעַר וּבָרֵיאָה.

כָּךְ זוֹרֵם עָצְמַת מִזְמוֹרְךָ;

קִסְמֵי צְלִילִים שְׁקוּפִים וּכְסוּפִים,

הוֹד פְּאֵר כִּנְעִימַת עוּגָב.

מִשְׁתַּנֶּה הַצְּלִיל בְּאוֹרֵחַ כָּבֵד,

אָפֵל וּמֶלַנְכּוֹלִי,

בַּדּוֹמֶה לַלְּחִישָׁה בַּלַּיְלָה,

בַּמִּדְבָּרִיּוֹת מֵתוֹת,

שָׁם תּוּכַל לִשְׁמֹעַ, בְּכִיּוֹת אֲבוּדוֹת,

גּוֹרְרוֹת גַּלִּים שֶׁל דְּמָעוֹת,

פּוֹרְצוֹת אֶת גֶּשֶׁר חַיֶּיךָ,

בָּרֶגַע בּוֹ אוֹתוֹ רוֹאוֹת עֵינֶיךָ.