אילנה נכנסה הביתה אחרי יום עבודה מפרך. היא עוד הספיקה לראות את שלושת הקרניים האחרונים של השמש, שעברו סנטימטרים אחרונים בין התקרה לחלון, קפצו בעוז לתוכו ונעלמו אי-שם בחוץ. במקומם, דרך החלון התפרץ ערב ומילא את הסלון. אילנה הדליקה אור, ובצעד פשוט זה הבריחה את הערב האפרורי אל מחוץ לבית. היא הדליקה את הטלוויזיה והעבירה לערוץ מוזיקה. שאריות של מצב רוח של הערב שעוד נשארו למרות האור בסלון, התקפלו וירדו לרצפה בהישמע המוזיקה הרגועה שבקעה מרמקולי הטלוויזיה.
אילנה ניגשה לשולחן עבודה, הפעילה את המחשב והלכה למטבח להכין קפה. היא הכינה קנקן שלם, כי רצתה שיהיה לה קפה בלי הגבלה בזמן שהיא תעבוד. אחרי שהיא סידרה הכל על שולחן העבודה שלה, היא התפנתה אל המחשב וידיה, כאילו קיבלו כנפיים, התחילו לרחף מעל הקלידים, לוחצים בעדינות על מקשים נכונים ומוציאים תוכן שמובן רק לה והמחשב.
כעבור רגע היא הייתה בתוך האתר שלה – 'מילוי בקשות בע"מ'. היא דפדפה דרך הפרסומות: "מילוי שלוש משאלות במחיר של אחת", "הכי כדאי בשוק", "כל אחד זכאי למשאלה", "לא מימשנו - לא שילמת", "מילוי הכי מהיר ובטוח". היא ירדה עד שהיגיעה לפרסומת: "לקראת ראש השנה שלוש משאלות בחינם". אילנה הקליקה על הפרסומת והאלקטרונים הבלתי נראים שבתוך המחשב נשאו את מצביע העכבר למקום אחר לגמרי - לחדר באתר, שבו היה אפשר לבקש משאלות לקראת החג. היא לחצה על מקש F12 והמסך נחצה לשתיים, כאשר כל המשאלות נשארו משמאל ומימין הופיע כלי לניהול המשאלות. בחלקו העליון של החלון נפתח חלון קטן מהבהב: "התכנה מיועדת רק לפיות מדופלמות - תכניסי את שמך", אילנה הקלידה את שמה ואז החלון הקטן התחלף ל-"תקלידי את סיסמתך", והיא הדפיסה "פיה-אילנוש". החלון הקטן נעלם ו"ברוכה הבאה אילנה" הופיע על המסך.
בדיוק אתמול אילנה סיימה קורס בן שלושה ימים בהפעלת תכנת ניהול זו, כך שהיא התחילה מיד לעבוד – היא גררה חמישים משאלות ראשונות משמאל לחלון הימני והפעילה "הצלבת נתונים". בזמן שהתכנה עבדה, היא התחילה לקרוא:
"אני רוצה שהוא יחזור ויהיה אתי שוב."
"שסבתא שלי תחייה לפחות עוד שנה."
"שיהיה שלום עולמי ואני אמצא חבר חדש."
"אני רוצה אושר ועושר. או שזה נחשב לשתי משאלות? אם כן, אז אני רוצה להיות מאושר מהעושר שיהיה לי."
"שאחותי תתחתן כבר ואוכל לקבל את חדרה."
"אני רוצה למצוא אהבת אמת השנה."
"אני רוצה שליאור ישים אלי לב."
"אני יודעת שנכדתי מאוד אוהבת אותי, לכן אני מעדיפה למות כמה שיותר מהר כדי שהיא לא תסבול מטיפול בי."
"נמאס לי מכל הבנות האלו. 'ליאור, בוא לכאן, ליאור, בוא איתי'. אני רוצה למצוא בחורה שווה שתתאהב בי והשאר שיעזבו אותי."
"שליאור ישים אלי לב השנה."
"שכל אחד בעולם יקבל את מה שמגיע לו. ובשבילי אני לא רוצה כלום, אולי רק אושר, שהורים יבינו כבר שאני גדולה וגם מלא אהבה."
"שאנשים יתחילו להבין אותי."
"אני אוהבת את ליאור. שהשנה גם הוא יאהב אתי."
"המשאלה הראשונה שלי, שיתגשמו כל המשאלות שלי, שבתוכן הראשונה - שאעבור מבחן במתמטיקה, השנייה - שאקבל ציון טוב בספרות, השלישית - שליאור ואני נצא ביחד, הרביעית - שנעבור לדירה חדשה ובה יהיה לי חדר משלי, חמישית..."
אילנה מיד ראתה כמה סתירות בין המשאלות, למשל בקשר לליאור, שיותר מידי בנות רצו לצאת אתו, אך הוא דווקא רצה לברוח מהן. מעניין, האם התכנה תזהה את הבעיה הזו. ויש גם בעיה עם סבתא ונכדתה שכל אחד מחלת משהו עבור השנייה, אך שתי המשאלות סותרות אחת את השנייה. מעניין גם מה התכנה תעשה בקשר לשלום עולמי.
התכנה סיימה לנתח והיא המשיכה בכך, שהעבירה קו מוחק על "שיהיה שלום עולמי" ומעל המשפט הזה רשמה "לא השנה. להחליף משאלה ל-'שלום במשפחה'."
אחר-כך כל המשפטים עם 'ליאור' בתוכם התחילו להבהב, באמצע המסך הופיע חלון עם כותרת "כל הבנים שחברותם טרם נדרשה על ידי בנות" ומתחת הופיעה רשימת שמות. התכנה הייתה לוקחת שם לפי תור, מכניסה למשפט מהבהב במקום מילה 'ליאור', ומוחקת את השם שהשתמשה בו מרשימת הבנים הפנויים. כשהתכנה סיימה, ברשימת משפטי 'ליאור', נשאר רק אחד עם השם הזה, וכל המשפטים הפסיקו להבהב. מיד אחרי זה נצבעו באדום משאלות של סבתא ונכדתה. משפטה של הנכדה השתנה ל- "שסבתא תחייה כמה שיותר, אך ללא סבל." אחר-כך התכנה שינתה משפט "שאנשים יתחילו להבין אותי" ל-"שהשנה אהיה שלמה עם עצמי. כך אולי אנשים יבינו אותי."
התכנה הכניסה עוד שינויים קלים רבים בתוך המשאלות ואז כל הבקשות המתוקנות הועתקו לחלקו השמאלי של החלון ונשלחו בחזרה למקשיהם. אילנה ידעה שברגע שהם יוחזרו בצורה קצת שונה למחשבים של אלו שכתבו אותן, הם לא יזכרו את הגרסאות הקודמות אלא יחשבו שזה בדיוק מה שהם רשמו. כך עבדה המערכת - התכנה מילאה רק משאלות שניתן למלא, כך שהמשאלות הבלתי אפשריות שונו בהתאם.
אילנה ידעה שמרגע שהמשאלות המתוקנות חזרו לבעליהן, התכנה התחילה לעבוד על מימושן. היא לא ידעה את כל הפרטים של איך זה מתבצע. בקורס נתנו להם כמה דוגמאות לדרכי פעולה של התכנה. למשל, כדי ששני אנשים יתאהבו אחד בשנייה - לכך התכנה הייתה משנה לוחות זמנים של האנשים האלו בצורה כזו שייפגשו כאילו במקרה ושיישארו מספיק זמן יחד כדי לגלות אחת על השני מספיק, כדי שאהבה תתחיל לפרוח. דוגמה נוספת שאילנה זכרה, הסבירה את הנושא של אושר - התכנה הייתה דואגת שמשהו רע יקרה בחייה של המבקשת מיד עם תחילת השנה. משהו רע כזה, שהיה ניתן לפתור די בקלות. ואחרי-כן, כל השנה החיים נמשכו ללא משהו רע מידי. כל אחד היה מרגיש ששנה כזו היה לה אושר. הרי אושר ניתן למדוד רק כנגד משהו אחר. אושר בלתי נפסק, למשל, מתחיל להעיק ומרגיש בכלל לא כאושר. רק אחרי משהו לא טוב, מתחילים להבין מהו האושר.
אילנה המשיכה לעבוד כל הערב עד שעיניה נסגרו מעצמן. רק בבוקר היא התעוררה ישובה על-יד המחשב, שעל מסכו הבהבו אותיות צהובות "התכנה סיימה לעבוד". רק אז אילנה נזכרה שלא הכניסה משאלות גם לעצמה. אבל התכנה כבר הפסיקה לעבוד והיא לא תחדש את פעילותה עד השנה הבאה.
טוב, אילנה תחייה השנה גם בלי שמישהו ימלא את משאלותיה. היא לא תשב בחיבוק ידיה ותחכה שפיה טובה תדאג לה – היא פשוט תצטרך לעשות זאת בעצמה.
