במזל מאזניים- סיפור לקראת ראש-השנה (ש.ח.)

פעם, לפני שנים רבות בעיירה יהודית רחוקה אי שם, התפרנסו התושבים מחקלאות,

 דאגו לחרוש, לזרוע וכשבשל היבול  גם ברינה לקצור.
והנה הגיעה שנה שחונה,במיוחד,באין כל דרך להשקות

חשו תושבי המקום במצוקה אמיתית.
הגשם מבושש לבוא וכל היבולים בסכנה.

 בצר להם החלו  באים  אל הרב:  אם זה לטכס עצה,  אם  לקבל ברכה, או סתם להתפלל לרחמי השמים.
והרב חסר אונים. ידו קצרה מלהושיע גזר על עצמו תענית, צום ותפילות לרוב.
אך מאומה. כלום לא עזר.
והנה לילה אחד חלם הרב חלום.  בחלום הופיע אצלו מלאך והודיע לו :

"מה לך אדם כי אתה צם ? גם התפילות לא יועילו. שום דבר לא יצלח, 

אלא אם כן,

 ימנו את החנווני של העיירה, לשליח ציבור בבית הכנסת."
 נעור הרב משנתו , וחשב איזה חלום משונה. מה פתאום החנווני?
 הרי ידוע לכולם שהחנווני בקושי ביקר מימיו בבית הכנסת ועוד לעשותו שליח ציבור? 
למחרת בלילה שוב אותו החלום.  וכך כל לילה ניגלה אותו חלום.

התלבט הרב. מה יעשה? והתושבים -עיניהן נשואות אליו בתחינה, 

כאותה תפילה הנישאת השמימה.
הגיע ערב חג. עמד הרב לפני הקהל בבית הכנסת,

 ובקול כבוש הודיע להם שלפי עניות דעתו,

 ללא שאלות - יש למנות את החנווני לשליח ציבור. כאן, בבית הכנסת.
לאחר כמה שניות של תדהמה פרצה מהומה:

 "איזה מן רעיון לא מתקבל על הדעת," זעמו האנשים.
"האם נטרפה דעתו של הרב ?" שאלו.

אך הרב היה איתן בדעתו.
 בלית ברירה שלחו לקרוא לחנווני. הגיע הלה מבלי לדעת מה רוצים ממנו.
לבוש ברישול ובפשטות בבגדי היום יום וכולו תימהון.
 כששמע,במה המדובר נזף ברב

 ,"מה, אתה מעוניין לעשות ממני צחוק לפני כולם?  ללגלג עלי? אני? מה לי ולזה."
 אך הרב פנה אליו ובעיניו דמעות ואמר 

:"הבט בפניי, האם נראה לך שאני מתלוצץ?"
החנווני הביט בו והשתכנע.

 עמד המום ,חשב לרגע ואז הסתובב ויצא ללא אומר.

 האנשים זעו בחוסר נחת, החלו למלמל זה עם זה ,ניסו להבין מה העניין,
מה קרה כאן. האם כך נוהגים, בחוסר כבוד שכזה. איפה נימוס, דרך ארץ.
חלפה שעה קלה,והנה שוב הופיע החנווני,

 עדיין לבוש בבגדי החול המרופטים.

  נושא  בידיו מאזנים, מאזני המכולת שלו.  והניחם  על התיבה.

קול מלמול נשמע בקהל.

"מה הוא עושה?" תהו כולם, "האם הוא מנסה למכור לנו דבר מה? איזה ביזיון!"
הביט בהם החנווני ממושכות עד שהשתתקו .