אין אמא אין כלום

אמרו לה ללכת לא רוצים אותך כאן את לא משלנו

אז כיבתה את האור   והתחילה לבכות  לא הצליחה לשלוט בדמעות

אבא נכנס שיכור מהיום נכנס בלי לומר שלום מלאת בושה  הלכה לסלון במקום לדבר סגרה חלון

אח קטן יצא מהחדר  רק לידו הרגישה בטוחה לבכות הוא בכה יחד אייתה  אימא נכנסה   וסיפרה

אימא   קראה לכולם בלי לומר מדוע    כולם נכנסו למכונית   אימא לא אמרה לאן רק אמרה   שזה לא משנה

ישבו ליד הים  הילדה סיפרה  כמה כאב לה  כמה אבא חסר   ושנימאס לה לשקר שהכול בסדר

אבא ליטף הצליף בכל  כאב  שיצא מתוחה   ביקש סליחה  הבין כמה הוא רחוק מלהיות אבא

אין מקום טוב יותר ממשפחה  עם לא מחזיקים ידיים  גם ברגעים  של קרעים הידיים כבר לא יחזרו לאולם הכזבה מבן אדם היא לא הכזבה של ספר  או מבחן קשה  אליה לא נלחמים   היא תלויה כמין שלט בלב   היא מזכירה לנו  מי מזייף אהבה  ומי ילחם עד חורמה  למען  עוד שתי דקות באדמה

מי ישלם בנפשו  למען זכות להציל את מי שהיה מציל אותו