אין, אבל יש

אין, אבל יש / מוטי לקסמן, ט בחשון, תשע"ב

שער ראשך אינו זוהר

כקרני שמש ענוגות ורכות.

בעיניך אין רמז לתנועת

גלי הים הרגוע.

העופרים שלך כבר מזמן

אינם נישאים כגבעות מוצקות,

גם לא רועים בשושנים.

ומושבך מכסה היטב

את כל משטח הכסא.

סער התפרצות אינו נדיר

ויש ומילה קשה נאמרת

לא תמיד בלחש.

ועם כל אלה,

דבר אחד אינך מסתירה

ואת פועלת רבות, בכנות רבה,

לתפקודו הנעים והחמים

אף לחיזוקו המתמיד:

היחד!

ואיני חסר דבר.