"ימים" הולחן ומבוצע...לשיפוטכם

אפשר למות וגם לחיות,

לחוש קרבה לרוח.

אפשר לדעוך או לקוות,

וגם מעט לנוח.

אפשר לשכוח עם הזמן,

ימים ספוני שלכת.

למלא את היומן,

ואז לקום, ללכת.

ימים עפים, סוגרים חולשה,

בלתי נראית של אימא.

כך בבית הקטן,

משהו נצבט בי פנימה.

כך בבית הקטן,

משהו נצבט בי פנימה.

אפשר לפרוע את היום,

כמעט ללא מגע.

גורל שבא, הציץ פתאום,

נצרב בלהט ונרגע.

ימים של אושר ותקווה,

עוטפים ברגע, שיברון.

יום הדין כמעט גווע,

משלים בחסד עיקרון.

ימים עפים, סוגרים חולשה,

בלתי נראית של אימא.

כך בבית הקטן,

משהו נצבט בי פנימה.

כך בבית הקטן,

משהו נצבט בי פנימה.

אפשר לחיות וגם למות,

לחוש קרבה לרוח.

לדמוע באחוות רעות,

כך אפשר לנוח.

ימים עפים, סוגרים חולשה,

בלתי נראית של אימא.

כך בבית הקטן,

משהו נצבט בי פנימה.

כך בבית הקטן,

משהו נצבט בי פנימה.