מקלט

מקלט  נירה לוי חכים

בשלהי הלילה,

לפני הגעת הרוח

נוסיף ליהנות מהרוך,

שברחם הלילה.

בין קיפולי החושך,

עיניים דבוקות,

רואות אחרת,

חרוזים נקראים,

בתחביר של בטרם.

גשם  פתאומי,

בתיפוף ברדי מצותת,

למנגינה שלא נדמה,

עינייך בתוך שלהבת,

שלא ידעה הרוח,

הבליחו האורות שהדלקתי,

על גוויעה מפויחת,

אשא עימי את העניים,

את הריחות ,

 בהיחבא עם הלחן,

לאוזניים אטומות משמע,

ולנו אין מקלט,

שאליו נוכל להגיע.

כול הזכויות שמורות!!!